תודה לך מקרב לב, כנפיים - האמת היא שלא... והיום הוא לא היה שם...
אבל בפעם הבאה - אני מבטיח... :-})
אוריתלנ - דווקא את זה הוא לא הרשה לי... כל דבר יקרה בזמן הנכון... :-})
תודה לך על תגובתך היפה.
qi - זה הדבר האחרון שמומלץ לעשות... כמו גם להתנשם בקול... אולי זה כן עובד, עם סוסים, בהוליווד... :})
רחלי45 - ואילו מחמאות גבירתי מעניקה... :-})
תודה רבה וחמה לך על שפע הרגש וההערכה.
מרוה - אני מעריך מאוד את זיכרונך, את משמעות מילותייך. תודה לך.
אפרת - חיוך נבוך, ופנים אדומות... זו התוצאה של קריאת כמעט כל תגובה של גבירתי.
והתגעגעתי אליהן.
אריק רי. - תודה רבה לאדוני על המחמאה... אשתדל לא ל-"שבור" את ההרגל... :-})
מיכל - ובכל זאת... עדיף להיות שם. ויפה שעה אחת קודם... :-})
תמי ליבנה - אני אסיר תודה לך על ביקורך ועל מחמאתך.
יעלים אינם ניתנים לביות. להערכתי, התופעה שם, ובמקומות אחרים, היא מדאיגה יותר.
טכנית, זהו אילוף, התניה על אוכל אנושי עקב גזילת ההאביטאט וריבוי טבעי נטול טורפי בקרה.
אשמח להמשיך את הדיון בפורום מתאים יותר... :-})
אני שב ומודה לכולכם, מבקריי, מככביי, חבריי, על היותכם כאן איתי.
פעם אחרי פעם, ורק אצלך בצילומים, אני תמיד רואה כל כך הרבה הבעה, רגש, אפילו אנושיות. נ ה ד ר
דוד
תודה על עוד תמונה יפהייפיה
מתחשק לגעת וללטף אותו..
כל יום תענוג להכנס לדף שלך
ולראות עוד הפתעה מקסימה מצולמת
בעודי מצלם, במעלה העץ, נציג של האיסיים אוכל ארוחת צהריים (stay tuned), הרגשתי... הידחפות, אל בין רגליי...
הוא ממש התחכך בי, צד ובולע ברעבתנות, וביסודיות, את העלים שנשרו מהעץ בנדבת השפן האוכל...
כשהבחין היעל הפיצפון ששמתי לב אליו הוא התרחק קצת, ושב והתקרב משהרגיש ש-\"הפסקתי\" להתבונן בו...
ממש ליד מגרש החנייה בכניסה לשמורת נחל דוד, זו פעם ראשונה שהיה לי קהל צופים גדול שהתאסף והתבונן בי ממושכות, מתמודד עם הדוגמנים...
צולם בינואר, 2010.