תודה רבה לשלשתכן, אורנה, qi, רחלי45, על ביקורכן.

qi - חזרתי לשם כעבור יומיים מצוייד במשקפת חזקה, בנסיון לראות יותר מקרוב, להבין את מצבה. גם אני חשבתי על "פנס"...

המקום אינו נראה נפוח, או פגוע, והעין במקומה ובגודל דומה לשניה. הגורה מתנהגת בשובבות וחיוניות טיפוסיים ולא נגעה באזור או גוננה עליו כל זמן שהותי שם, כארבע שעות. צבע העור הטבעי האפרפר-כחלחל (בדומה לגוון בשולי האזניים אצל גורים) בתוספת שיער חום בהיר מאוד מעל העין, הם היוצרים את אשליית הצבע הכחול. הקו השחור-לבן היוצר את הגבה המוגבהת הוא כנראה פס לכלוך (מעניין...) - הוא הולך ונמרח, ו-"נעלם" עם הזמן....

התרשמתי, כמיטב יכולתי, שלא מדובר בפציעה, ולכן החלטתי להעלות את הצילום.

אני נמנע מלצלם חיות זקנות מאוד, פגועות, או סובלות. ואני נתקל בכאלה.

הקטנה נראית לי כמו אחרי קרב איגרוף

שהותיר אותה עם פנס בעין,

מאשר, תוצאה בלתי מוצלחת, של ביקור,

בתיבת האיפור של אמא.

כמו שכתבה אורית,החיוך שלהן מנומס וחינני.

אני רואה בו אפילו להיטות להצטלם!

אוריתלנ - אח... איזה חלום... אחת ממשאלותיי גם כן... :-})

אבל יש פרסי ניחומים - stay tuned...

תודה מקרב לב לשתיכן, גבירותיי, ולך, "נסיך דנמארק", על ביקורכם ונדיבותכם נטולת הגבולות. 

נהדר, דוד.

תודרבה.

אילה 

שתיים מותקיות!!

מין חיוך מנומס וחינני יש להן

ולרגע קצת תהיתי

מדוע בעצם  הן מחייכות בלי לחשוף שינייהן??

ואולי דוד,יש לך במקרה  צילום שלהן מחייכות בפה מלא?:)