רבי אלימלך מליז'נסק

יום: כ''א אדר אזור: פולין


אביו: ר' אליעזר ליפא.
אמו: מרת מירל.
אחיו: ר' זוסיא מהאניפאלי, נתן.
אשתו: מרת שפרינצא.
בניו: ר' אלעזר מליז'נסק, ר' אליעזר ליפא מחמלניק ור' יעקב ממוגלניץ.
בתו: מירוש.
נכדיו: ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק, ר' נפתלי מליז'נסק.
רבו: המגיד ממזריטש.
מתלמידיו: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, הצדיק מאפטא, ר' אהרון ליב מפרמישלאן, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ר' מענדל מרימנוב, ר' משה לייב מסאסוב ור' נפתלי מרופשיץ.

ר' אלימלך נולד בשנת ה'תע\"ז בכפר קטן הסמוך לטיקטין שבפולין.
אביו ר' אליעזר ואמו היו בעלי מעשי חסד וצדקה ולהם 7 בנים ובת אחת. שניים משבעת הבנים חשקה נפשם בתורה – ר' אלימלך ואחיו הצעיר ר' זוסיא, אשר כונו \"האחים הקדושים\". הם למדו יחד ולאחר שמילאו כריסם בתורה, תלמוד ופוסקים, התעמקו בלימוד קבלה. קיבלו עליהם גלות 8 שנים, עסקו בסיגופים ובצומות, חיו חיי צער וסבלו מגידופים. כל ימיו עסק ר' אלימלך בתשובה ומיעט בשעות שינה, בעשותו תשובה על שהכה על שדי אמו בעת היניקה, שרף את ידיו. היה מתכונן ליום השבת קודש מיום רביעי.
השמועות על תנועת החסידות הגיעו עד למקום גלותם ור' זוסיא שנימשך אל אותה תנועה לקח עמו גם את אחיו ר' אלימלך. כאשר הגיעו למעזריטש קירבם המגיד, ר' אלימלך נהיה לאחד מבחירי תלמידיו של המגיד ועזב יחד עם אחיו את דרך הסיגופים והצומות.
כאשר חזר לארץ מולדתו – גליציה, התיישב בעיירה ליז'נסק והחל לנהל עדה. אלפי תלמידים נהרו אליו וחלקם החלו אף הם להנהיג קהילות. פקד על תלמידיו לא להתענות יותר ממה שציוו חכמים כי הדורות נחלשו ואין באפשרות לקנות שלמות ע\"י תעניות. על מידת ענוותנותו העיד אדמו\"ר הזקן בתשובה לאחד מגדולי המתנגדים אשר שם את ספרו של ר' אלימלך תחת כיסאו באומרו: אילו היית שם את ר' אלימלך בעצמו תחת הכסא, גם היה שותק ומקבל באהבה מרוב ענווה.
רבים שמעו על קדושתו והגיעו אליו לבקש עזרה ורפואה. כאשר ביקש אחיו (ר' משולם זוסיא) שילמד אותו כיצד הוא פועל ניסים ונפלאות השיב כי ע\"י התחברות הצדיקים, אהבה, חיבה וריעות ביניהם נעשים כל הניסים והפעולות.
נשא לאישה את בתו של ר' אהרון מרגוליס, את כל כספו היה מפזר לעניים.
תיקן תפילה לאומרה לפני התפילה, וערך רשימת התנהגות הנודעת בשם \"צטיל קטן\".
לפני הסתלקותו בשנת ה'תקמ\"ז סמך את ידיו על ראשי תלמידיו ומסר לחוזה מלובלין את מאור עיניו, למגיד מקוז'ניץ את רוחו שבלב, לר' אברהם יהושע העשיל את כוחו שבפיו ולר' מענדל מרימנוב את הנשמה שבמוחו.
בנו ר' אלעזר שכיהן כרב לאחר הסתלקותו הביא את ספרו לדפוס.
מספריו:
• ליקוטי שושנה (ק)
• נועם אלימלך: על התורה [מכיל את ה\"צטיל קטן\"] (ק)