ברכת השנים היא הברכה התשיעית בתפילת שמונה עשרה, אחת משלוש עשרה ברכות הבקשה בתפילה זו. עניינה הוא בקשת בקשות הקשורות לכלכלה. הברכה נאמרת לאחר ברכת רפואה ולפני ברכת קיבוץ גלויות.
הברכה תוקנה כשעיקר פרנסתו של אדם הייתה מן האדמה, על ידי חקלאות. לכן פרנסתו הייתה תלויה בגשם, ובאדמה עד מאוד. זו הסיבה שעיקר הברכה הוא בבקשות על גשמים, על שתבורך השנה החקלאית של האדם, ועל הצלחת גידול התבואה. כיום מכוונים בברכה זו גם על פרנסה שלא על ידי חקלאות.
השורה השנייה של הברכה בנוסח אשכנז וספרד, והברכה כולה בנוסח הספרדים משתנה על פי הזמן בו היא נאמרת. השורה "ותן טל ומטר לברכה" קרויה שאילת גשמים ומתחילים לאומרה בארץ ישראל בליל ז' בחשוון. זאת בניגוד ל"הזכרת גשמים" הנאמרת בברכת מחיה המתים ("משיב הרוח ומוריד הגשם"), החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת. הסיבה לכך היא שלא רצו שיחלו גשמים לרדת בטרם כל העולים לרגל לירושלים בסוכות ישובו לביתם, וז' במרחשוון היה התאריך בו הגיעו לביתם אחרוני העולים. מפסיקים לשאול גשמים ביום הראשון של חג הפסח והחל מתפילת מוסף של יום זה מתחילים לומר "ותן ברכה".
מחוץ לארץ ישראל מתחילים לשאול את הגשמים ב-5 בדצמבר.
מתפלל ששכח לשאול גשמים (לומר "ותן טל ומטר...") בחורף:
מתפלל ששאל גשמים בקיץ וסיים את הברכה יחזור לברכת השנים, ואם נזכר לאחר סיום תפילת שמונה עשרה יתחיל תפילתו מחדש.
בתפילת ערבית במוצאי החג הראשון של פסח מתחילים לומר ותן ברכה.