זיוי,
בוחרת לשים את השיר, במקום לבטא את הרגשות שהתמונות מבטאות
סיגל
הפרפר אחרון היה, אחרון האחרונים,וכה שבע, מר וססגוני - אשר אולי, אי שם בזרוח שברירים ש ללבן אבניםנראה צהב.ובשאתו כנפים מעלה-מעלהעף לנשק את אחריתו של עולמי. זה שבועות שבעהשפה אני"גטואיזירט"* -םה מצאוני יקירי.קורא לי פרח שן "הארי" גם פה,והערמון שבחצר בלובן פריחתו מושיט אלי כפואבל פרפר אני פה לא ראיתי.וזה היה אחרון אחרון האחרונים.כי פרפרים אינם חיים בגטו. פול פרידמן, 4.8.1942