כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    תמר מייק לאופר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובות (16)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      10/6/10 10:20:

    צטט: אהוד עמיר 2010-06-08 23:11:21

    עבודות יפות מאוד

    לי אישית אחרי שנים רבות של ישיבה מול מחשב, קשה לי לשלבו באמנותי. אני מעדיף לגעת ולהשתולל, בצבע השמן (אצלי שמן סינטטי). אבל כל הכבוד על העבודות המושקעות ומלאות המחשבה והדמיון.

     

     היי אהוד, תודה לך על תגובתך. אני מניחה שכל אחד בוחר את הכלים שהוא אוהב

    כדי ליצור, כדי להביע את עצמו. אצלי דווקא השילוב בין המקצוע, הייתי ארט דיירקטור

    בעיצוב ופיתוח משחקי מחשב הוא מאד טבעי.

    תודה שוב.

      8/6/10 23:11:

    עבודות יפות מאוד

    לי אישית אחרי שנים רבות של ישיבה מול מחשב, קשה לי לשלבו באמנותי. אני מעדיף לגעת ולהשתולל, בצבע השמן (אצלי שמן סינטטי). אבל כל הכבוד על העבודות המושקעות ומלאות המחשבה והדמיון.

    צטט: הלנה היפה 2010-06-07 18:39:50

    תמר יקירתי, העבודה שלך מצמררת והרעיון שמאחוריה הוא איום ונורא והיטבת כל כך לאפיין את הרעיון של להיות "חייל". הקוביה במקום הראש, ללא חשיבה אלא תכנות אוטומטי לציות ופעולת הרג. מציאות קשה קשה ובעיקר לאמא.

    תודה תמר יקרה על עבודה כל כך מרשימה

    לאה

     

     תודה לאה יקרה!אני תמיד שמחה לקרוא את תגובותיך.

      7/6/10 18:39:

    תמר יקירתי, העבודה שלך מצמררת והרעיון שמאחוריה הוא איום ונורא והיטבת כל כך לאפיין את הרעיון של להיות "חייל". הקוביה במקום הראש, ללא חשיבה אלא תכנות אוטומטי לציות ופעולת הרג. מציאות קשה קשה ובעיקר לאמא.

    תודה תמר יקרה על עבודה כל כך מרשימה

    לאה

    תודה רבה חברים שנכנסתם להגיב ולצפות, למרות הנושא הקשה. מעריכה זאת מאד.

     

    תמר

      1/6/10 23:41:

    אווף...
      1/6/10 20:57:

    עבודה מצויינת ,מלאת תנועה וקצב
      31/5/10 17:50:

    תמר

    עבודה חזקה

    שהיום מקבלת חוזק נוסף...

    והילדים חיילים שלנו

    שתמיד יחזרו ממשימותהם בשלום...

    עד שיהייה כבר שלום...

    אח...שיבוא כבר...

    ושגלעד יחזור אל הוריו.

    ערב טוב*

    מהדס.

      23/5/10 22:44:

    תודה רבה לכל המגיבים ולמככבים,מאד מעריכה זאת!

      23/5/10 06:47:

    חיילים יצאו לדרך..עבודה יפה תמר..
      23/5/10 00:08:


    ציור מיוחד ונושא רגיש.

    חווינו כבר עם הילדים ועכשיו כבר הנכדים.

    זה קשה - אבל מי הבטיח לנו חלב ודבש?

    הדור שלפנינו סבל יותר, הדור שלנו סבל וסובל,

    הדור שאחרינו סבל וסובל וכעט כבר הדור שאחרי

    הילדים נכנס לתפקיד.

    נקווה שיום אחד יהיה פחות סבל בארץ ובעולם.

    להגיד שההסטוריה מפיחה תקוות - לא כל כך.

      22/5/10 21:55:

    מחשבה, אמירה ויצירה, יפה מאוד
      22/5/10 18:36:
    לך*
      22/5/10 13:54:

    תחושה קשה.

    ראש קוביה מעופרת יצוקה על הכתפיים, ומקורקעים ללא רגליים.

    כל הצבעוניות שמסביב מבליטה ומדגישה את הכאב.

    אט אט הופך עמנו להיות צאצאים של הלומי קרב, וחוזר חלילה.

      22/5/10 12:09:


    תמר,

    יצירה עם עוצמה אדירה.

    מספר את כל המלים

    דבי

      22/5/10 09:29:

    קשה אפילו לדמיין את הכאב...

    מי יתן שיחזור במהרה.

    *