צטט: לחישת הלב 2010-06-22 14:13:31
חובט וכואב...
בלון צהוב לילד אהוב.
תיארת את הכאב במילים
נוגעות בנביכי הנשמה.
תודה על פוסט חשוב במיוחד
בימים אלה כשהתרדמת שולטת.
חיבוק ליום נעים יקירה לי.
יותר מדי שאננות ואופטימיות,
לגמרי לא בטוחה שתצמח לנו טובה מכך..
צטט: אש תורת 2010-06-18 11:37:51
אַךְ דָּרוּשׁ אֹמֶץ רָב בלשחררו לָחָפְשִׁי.
כניראה שלמדינה שלנו יש חוסר באומץ אמיתי.
לא רק,
גם לאלה המחזיקים ומתעללים בנפשו של גלעד.
תודה לך אש תר..
בדוק מהסיבה הזו ציינתי שלא מערבבים.
הסאגה הזו גורמת לפילוג ומחלוקת יתר.
גם אם קורה אצלנו ההיפך הגמור ממה
שאמור להיות, אין זה אומר שזה נכון.
כל זמן שנתבצר בעמדותינו ולא נשנה
דבר, אל לנו לבוא בטענות אלא לעצמנו.
צטט: אוצרת נשימה 2010-06-16 21:24:43
מסכימה עם שניכם ידידיי,אך יש דברים שלא מערבבים יחד.
כמו: הון ושלטון, פוליטיקה ודת.
האמונה יכולה לשרור בכולם.
גם אם בחרת במנהיג שיוביל
אינך יכול לדעת מה תהא דרכו.
והדרך מ/אל חשובה לא פחות
מהיעד הסופי..
לא מערבבים הון ושלטון? בישראל ? שכחו לספר לביבי/ברק/אולמרט/שרון?
לא מערבבים דת ופוליטיקה? חוק חדש? שכחו לגלות לש"ס, אגודת ישראל, ביבי, וכל החברה?
אמרתי בדיחה ולא שיערתי שזו מזמן קומדיה מטורפת אין סופית
והבדיחות על חשבוננו.
מסכימה עם שניכם ידידיי,
אך יש דברים שלא מערבבים יחד.
כמו: הון ושלטון, פוליטיקה ודת.
האמונה יכולה לשרור בכולם.
גם אם בחרת במנהיג שיוביל
אינך יכול לדעת מה תהא דרכו.
והדרך מ/אל חשובה לא פחות
מהיעד הסופי..

צטט: meirk11 2010-06-16 02:28:43
צטט: אוצרת נשימה 2010-06-15 06:51:32
צטט: ניר יהודה 2010-06-14 23:33:51
אין אפשרות לתרגם את הכאב המיתמשךשל ההורים של גלעד,
כל יום זה למות מחדש ולקום
ולישרוד את היום החדש ולהחזיק את התקוה.
אין לנו מנהיגים בעלי שיעור קומה מעבר לכסא ופוליטיקה
שיסחפו את העם לפסגות של אחדות
למרות הסיכון וישחררו אותו.
זה אומר שכולנו שבויים בתפיסה מיושנת ושגוייה,
בבחירת המנהיגים המתווים את הדרך.
אנחנו בוחרים מחוסר ברירה, מבחינת הרע במיעוטו,
אשר לא מתקרב כלל לטוב.
מה אשמתו של זה הילד,
המשלם מחיר טעויות האומה כולה?
הלוואי שהיינו בוחרים מחוסר ברירה
אנחנו בוחרים מסיבות אחרות, הרבה יותר מצחיקות.
לכן אולי המדינה נראית בדיחה
כשהחיים שלנו טרגדיה.
והסיבה היא ניבערות בהכרה של קיומנו כעם שלימוד זה מנותק מהעם,
ועל כן הסיבות שהעם בוחר מנהיגים היא לפי האינטרס האישי הקצר
ולא לפי הטוב למדינה ולעם,ובחשיבה מה אני מכין לדור שאחרי,
צטט: אוצרת נשימה 2010-06-15 06:51:32
צטט: ניר יהודה 2010-06-14 23:33:51
אין אפשרות לתרגם את הכאב המיתמשךשל ההורים של גלעד,
כל יום זה למות מחדש ולקום
ולישרוד את היום החדש ולהחזיק את התקוה.
אין לנו מנהיגים בעלי שיעור קומה מעבר לכסא ופוליטיקה
שיסחפו את העם לפסגות של אחדות
למרות הסיכון וישחררו אותו.
זה אומר שכולנו שבויים בתפיסה מיושנת ושגוייה,
בבחירת המנהיגים המתווים את הדרך.
אנחנו בוחרים מחוסר ברירה, מבחינת הרע במיעוטו,
אשר לא מתקרב כלל לטוב.
מה אשמתו של זה הילד,
המשלם מחיר טעויות האומה כולה?
הלוואי שהיינו בוחרים מחוסר ברירה
אנחנו בוחרים מסיבות אחרות, הרבה יותר מצחיקות.
לכן אולי המדינה נראית בדיחה
כשהחיים שלנו טרגדיה.
צטט: moonlightshadow 2010-06-15 20:29:14
השיר שהוספת,בונה במילים את מה שאומר הרגש.
זה מרגיש כל כך חסר אונים,
אבל כל כך ברור מה שצריך לקרות.
תודה לך מונ'
זו החובה הנראית לעין
גם מבעד לדמעות הכאב..
השיר שהוספת,
בונה במילים את מה שאומר הרגש.
זה מרגיש כל כך חסר אונים,
אבל כל כך ברור מה שצריך לקרות.

וְזוֹ הַמִּלְחָמָה הַיְּחִידָה שֶׁנּוֹשֶׁקֶת לַטּוֹב.
כמה נכון....
אֵין גְּבוּרָה בְּלִטֹּל חירותו שֶׁל אָדָם,
אַךְ דָּרוּשׁ אֹמֶץ רָב בלשחררו לָחָפְשִׁי.
ריגש אותי עד דמעות השיר הזה
תודה לך על השתוף
בָּלוֹן צָהֹב,
נְּקוּדַת מַבָּט אוֹהֶבֶת שֶׁל יֶלֶד..
צטט: ניר יהודה 2010-06-14 23:33:51
אין אפשרות לתרגם את הכאב המיתמשךשל ההורים של גלעד,
כל יום זה למות מחדש ולקום
ולישרוד את היום החדש ולהחזיק את התקוה.
אין לנו מנהיגים בעלי שיעור קומה מעבר לכסא ופוליטיקה
שיסחפו את העם לפסגות של אחדות
למרות הסיכון וישחררו אותו.
זה אומר שכולנו שבויים בתפיסה מיושנת ושגוייה,
בבחירת המנהיגים המתווים את הדרך.
אנחנו בוחרים מחוסר ברירה, מבחינת הרע במיעוטו,
אשר לא מתקרב כלל לטוב.
מה אשמתו של זה הילד,
המשלם מחיר טעויות האומה כולה?

אין אפשרות לתרגם את הכאב המיתמשך
של ההורים של גלעד, כל יום זה
למות מחדש ולקום ולישרוד את היום החדש
ולהחזיק את התקוה,
אין לנו מנהיגים בעלי שיעור קומה מעבר לכסא ופוליטיקה
שיסחפו את העם לפסגות של אחדות למרות הסיכון וישחררו אותו,
כֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים יְלָדִים.
זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת הַיֶּלֶד שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ.
הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ. משאת נַפְשֵׁנוּ.
כֹּל אֶחָד מאיתנו מְבַקֵּשׁ אֶת יַלְדּוֹ קָרוֹב אֵלָיו.
סָמוּךְ עַל שולחנו.
לגדלו בִּמְסִירוּת ולחבקו בְּאַהֲבָה.
לחזקו בכישלונו וְלִשְׂמֹחַ בהצלחתו.
הַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ כְּבָר 4 שָׁנִים,
רָחוֹק מֵהַבַּיִת הַטִּבְעִי וְהַנָּכוֹן לוֹ.
הַיֶּלֶד שֶׁל כֻּלָּנוּ שָׁבוּי בְּיָד אוֹיֵב.
לַיֶּלֶד הַזֶּה קוֹרְאִים: גִלְעָד שַׁלִּיט.
כֻּלָּנוּ יַחַד יוֹצְאִים כָּעֵת להשיבו,
וְזוֹ הַמִּלְחָמָה הַיְּחִידָה שֶׁנּוֹשֶׁקֶת לַטּוֹב.
אֵין גְּבוּרָה בְּלִטֹּל חירותו שֶׁל אָדָם,
אַךְ דָּרוּשׁ אֹמֶץ רָב בלשחררו לָחָפְשִׁי.
בָּלוֹן צָהֹב,
נְּקוּדַת מַבָּט אוֹהֶבֶת שֶׁל יֶלֶד..