צטט: מירב שביט 2010-09-17 08:21:59
מירב,
אני לא מוכנה שתדברי ככה, אלי, יש לנו שיחה היום , דברי יפה, העלבת. לא פתאט אנשוי, תמונה ייחודית, ישנם דרכים לאמר דברים. תודה לך.
גם אני לא מוכן שהיא תדבר אלייך כך
מה עצמך חושבת לעצמה כאן ?
ועוד היום ...
היא תיכף תצטרך לבקש סליחה מעצמה בעצמה
על ההתבטאויות האלה....
- ארמנדון ?
- מה ארמנדין ?
- אתה לא הולך לשים כאן כמה מילים כהרגלך ?
- מי קבע שזה הרגלי ?
- אף אחד... העובדות הפשוטות... בכל תמונה או קליפ... אתה מקשקש כמו סתא איטלקיה
- לפחות לא סבתא פולניה... אבל אתה ממש לא מבין כלום
- נניח שאני לא מבין - אז תסביר !
- אתה לא רואה שמירב כתבה כאן הרבה (לשם שינוי)
- אז אדרבא - אתה אמור להגיב פי 10
- להפך
- למה להפך ?
- כשאתה מדבר - אתה עסוק בעצמך, בדעות שלך, באמונות שלך, ברגשות שלך... אתה "לוקח" את כל מה שכלול במושג "אני" - והופך אותו למילים...
- אז ?
- אז ברגע שכזה , אתה בעצם לא מסוגל באמת להקשיב ל"אחר"... אתה רק עם עצמך - זה אגואיזם בשיאו
- אז בעצם אתה אומר שאם שני אנשים נפגשים ולא רוצים להיות אגואיסטים - הם חייבים לשתוק !
- כן... אם אתה מציג את זה ככה - אז כן !
- כלומר אם מחר אתה פוגש מישהי... והיא חושבת שזה יהיה כזה נפלא לשוחח איתך ולשמוע את האישיות שלך וכ"ו... היא ממש תתאכזב - כי אתה תשתוק כמו דג
- בערך... כן...
- אז כל מה שאתה כותב על גבי האתר הזה - כל בולשיט, מניפולציה, שקר וכזב...
- לא בהכרח... אבל בהחלט יתכן שכן.. מילים שאינן מגובות במעשים שוות לתחת
- ומה עם משפטים כמו : "מילים חותכות כסכין"... "מילים יכולות להרוג"... ?
- זה שטויות, מי שנותן למילים כוחות שכאלו , זה אותו אחד ששמע אותן והחליט לאפשר להם להשפיע עליו...
- אז אם 2 אנשים נפגשים... הם צריכים להיות אילמים ?
- לא... אבל הרי ידוע ש : "כל שיחה טובה מובילה לשתיקה"
- אז למה אתה לא חי בשבט של "משותקים" ?
- מה הקשר ?
- ארמנדון ! אתה סתם עושה מניפולציות עם המילים שלך !
- זה בדיוק מה שאני אומר לך כבר רבע שעה
- שמע... אתה ממש דפוק
- ארמנדין, אתה שוכח שאני ואתה ועוד כמה כמונו - אנחנו "אותו האחד"
- היית מת !!! אתה פסיכי עם קבלות, אני לא חלק ממך !
- רוצה להתנתק מאיתנו בערב יום כיפור ? אתה מכריז על מרד ? מלחמה ? התנתקות ? פרישה ? בגידה ?
- תשתוק כבר !
- זה מה שאני מנסה לעשות... אתה לא שם לב שבגלל כל השאלות שלך - אני לא מסוגל להקשיב למירב... עד שהיא כותבת קצת על עצמה... ולא בין השורות או במרומז - אלא ככה פשוט...
- יופי - תאשים אותי, למה לא ? איזה כייף למצא אשמים שהם לא אתה - נכון ?
- תגיד ארמנדין - אני תמיד חשבתי שאתה "החלק הצעיר" באישיות שלנו... אני מתחיל להבין שאתה "החלק הנשי"...
- אבא שלך החלק הנשי
- הלו הלו... אולי תרגעו שניכם ???
- ומי אתה ?
- אני ארמנדיה, אני החלק הנשי שבנו - ארמנדין - תן 10 דקות לארמנדון לקרא את מה שמירב כתבה, ואחר כך נלך שלושתינו למקום שקט ונמשיך שם את הוויכוחים שלנו
- אוקיי ! 10 דקות !
- ארמנדון - אני הולך עם ארמנדין לשבת על הספסל ברחבה האחורית של סוזן דלאל, תבא לשם אחר כך
- אוקיי, תודה ארמנדיה, אני כבר מגיע... תגיד יהיו שם גם "האחרים" ?
- בטח, כולם יגיעו... הרי זה יום כיפור - לא ?
- יופי, מעולה, מזמן לא נפגשנו "כולנו" ביחד... 10 דקות ואני בא...
.
טוב... עכשיו נראה מה היא כתבה...
אבל השאלה נבעה מהמיקום שלי בתוך הסקלה שלי בתוך עצמי...
היא מצד אחד מגוונת
מצד שני חוזרת על עצמה
ישנה מחזוריות
אבל שמתי לב שמדי פעם יש תזוזה
סטייה
שינוי
וזה סוחב איתו את כל התחומים בחיים
לדעת זה טבע הדברים רק שדברים כמו בית, אדמה, כלכלה מקבעים אותנו
וגורמים לטבע להרגיש כמו משהו שמפריע...
אז זהו
שלא :-)))