צטט: צבע השרב 2010-09-30 06:52:39

אין לי אלא להסכים בכל לבי לכל מה שכתבת

ותודה שהפנית את תשומת הלב לחכה

כך זכתה העין להתחדש

בעוד מנגינה המרחיבה את שדה הראייה הפנימי

וסוחפת אותו במחול אסוציאציות אודות המשך הסיפור

בוקר אור (:

לפנ'צ טובים לך צבע השרב, תודה על התגובה ,האמת גם אני חיפשתי את החכה  ,

כשהתקרבתי לצלם את הדיג, הוא החל לקפל את הציוד ונשארו לי מספר שניות  לצלם אותו , רגע לפני זה עוד החזיק את החכה  לכיוון הים,

ובזמן הצילום ובחשיכה ,לא שמתי לב לחכה , ושמחתי למצוא אותה כמו ילד שמוצא מטבע זהב,

ובאמת זה מתחיל להשמע כמו סיפור,

שיהיה לך המשך חג שמח יקירה ,

בידידות ובחיבה רבה אשר 

אין לי אלא להסכים בכל לבי לכל מה שכתבת

ותודה שהפנית את תשומת הלב לחכה

כך זכתה העין להתחדש

בעוד מנגינה המרחיבה את שדה הראייה הפנימי

וסוחפת אותו במחול אסוציאציות אודות המשך הסיפור

בוקר אור (:

מי שחיפש כמוני את חכתו של הדיג בצילום, קצה התחתון מונח כמה סנטימטרים מרגלו על הרצפה , כאשר בחלקה העליון נשענת על כידון האופנים, ובנקודה מסוימת היא מתפצלת
ונמוגה ברקע,

צטט: צבע השרב 2010-09-30 01:02:17

אוהבת את המראה המגורען

ואת החופש שהצילומים שלך נותנים לדמיון ולהרגשה

אתה הופך את המראות לכל הצבעים והרגשות האפשריים

שער ענק של פתיחוּת

קיום ללא התניה

וזה נהדר

נהדר, שֶׁדָּר בו הדר נשמה

 

 

בהוקרה רבה,

 

 בוקר טוב לך צ'ה  יקירה תודה על הבחירה ,על הכיכוב

ועל התגובה, ואני שמח שדוקא את בחרת להגיב ראשונה על תמונה זו,

כי בדרך כלל נוח לי להגיב על תמונה ,כאילו קים ברקע דו שיח ביני לבין מי שגם הגיב לאותה תמונה,

והעדפתי שזה יהיה מעין דו שיח איתך, מאחר ואת הינך יוצרת באותה מדיה של צילום ועיבוד,

וגם דבריך מוצאים תמיד מסילות לליבי,

לגבי הפתיחות שאת מדברת שאת קוראת לזה חופש לדמיון, ולהרגשה,

זה קרה לי באופן גורף  רק בעת האחרונה, כשהעליתי צילומים מהעבר הרחוק,

וכבר לפני זה התגבשה דעתי ,שכדי לקבל תוצאה יחודית,(ואין זה קשור רק למדיה של צילום),

יש להכיל שדה של מגבלות סביב הצילום, ,אבל לאחר זמן נוכחתי שזה רק צד אחד של המשוואה ,

וכאמור רק לא  מזמן גיליתי גם את הצד האחר, שנוגע בשחרור ובחופש,

למעשה ניתן לאמור שני דברים נוגדים על תהליך היצירה בצילום , ובשני ההיבטים יש משהו אמיתי , ותלוי איך מסתכלים על זה,

ואני מעלה פה הנחה שאולי נראית קצת תמוהה בתחילה, כשאנחנו מצלמים תמונה, נהוג לחשוב שאנחנו מצלמים,

תמונה אחת , שיש כבר בתוכה את הצבעים המתאימים רק יש לדיק ,או בעזרת תוכנה או בעזרת ציוד צילום משוכלל ,

שיתנו לנו את התוצאה הנכונה, אבל זוהי השקפה אומנם לגיטימית , אך בלתי יצירתית בעליל,

ומה אם אומר , כשאנחנו מצלמים, אנחנו מצלמים לא תמונה אחת אלא אינסוף תמונות כשלכל אחת מרקם שונה גריין שונה,

וצבעים שונים, ופה גם נוצרת השניות שדברתי עליה, מצד אחד ניתן לראות את הליך היצירה  כגיבוב שכבה על שכבה כמו בציור בצבעי שמן,

ומצד שני ניתן לראות את תהליך היצירה כחשיפת רובד אחר רובד  בעדינות כמו בחפירות ארכאולוגיות,

איני מוצא פסול באף אחת מהגישות , ובמידה רבה , אני נוטה לגישה השניה , כי עם קילוף השכבות  אני גם מקלף את העטיפות והמסיכות שהתעבו סביב הנשמה , וככל שאני מגיע לרבדים עמוקים יותר , כן השחרור רב יותר , וכאמור אני שמח שלפחות הרגשת את זה את צ'ה

ובנקודה זו ובאחרות אני מוקיר אותך לא פחות,

בידידות ובחיבה רבה אשר

אוהבת את המראה המגורען

ואת החופש שהצילומים שלך נותנים לדמיון ולהרגשה

אתה הופך את המראות לכל הצבעים והרגשות האפשריים

שער ענק של פתיחוּת

קיום ללא התניה

וזה נהדר

נהדר, שֶׁדָּר בו הדר נשמה

 

 

בהוקרה רבה,