צטט: The Horse Whisperer 2010-11-10 16:33:36
אז איך אני מרגיש לדעתך כשאני יורד מהגולן למרכז הארץ?
במילה אחת, ספארי
אמיר
אמיר
תבחר איך להרגיש.
יש גם אנשים טובים, יש לי פינצטה מיוחדת :)
ספארי, מקום נחמד דוקא, יותר חביב מויצמן 1 תל אביב :-)


צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2010-11-09 20:11:10
תאמיני לי אחותי שאם הייתה לי פאה לבנה של שופט באנגליה הייתי בא להגן עלייך מהפינגווינים
אתה כוזי, אל תהיה אחי, ואני לא אהיה תמניה ואכין פתאום ג'חנון וקובנה וסחוג חריף...אוקיי?
אני מקסימום מוכנה להתחתן איתך נשואים חורגים לאלוהים+אחותך החורקת+שכנות בצמידות+סטטוס מוכרת(גפרורים) בציבור.
ואתה לא צריך פאה, אתה והמחזרות שלך יכולים לשפוט לפחות שישה פינגווינים ביום בלי להתבלבל.
היום למשל, התקשר אלי פינגיווין, מה זה חמוד, בכלל לא חשתי צורך בהגנה :-) יש יש חמודים.
יש לך ד"ש מנגה , היא המציאה שיר עם חברה שלה היום (חברה שלה זייפנית!!!) אבל אני אקליט אותה לבד:-)
איזו אמא סוליסטית אני!!!
צטט: manu77 2010-11-09 19:06:45
מזכיר קצת את בית המישפט בשבדיה (בו אני עובד לפעמים) אלא שבשבדיה הם מומחים בלעמוד בתור ואף אחד אף לא עורכת דין הייתה מעיזה להתנהג ככה כמו שתארת. שילמדו קצת נימוס מהשבדים, אורכי הדין הישראלים.
זו באמת היתה גסות רוח... אני יכולה לתאר עוד הרבה עורכי דין שאני מכירה בארץ שלא היו נוהגים כך :-)
תודה:)
צטט: ...אירית... 2010-11-09 18:24:03
הכי טוב בבגדים נעימים :). אני לא מבינה איך אנשים עובדים "שם". עם כל ההילה. קטונתי. ליבי עליהם. לי יש פיק ברכיים במקומות "האלה". אני ישר אשמה גברתי השופטת :). טוב לחזור הביתה. להיות בת אדם. ערב נפלא. שפוי. אירית
:-)
היה באמת טוב לסיים עם זה.
אני דוקא מרגישה ממש צודקת והתחברתי לגמרי מקום טוב, זה המקום שם שעושה את זה עצוב, חוסר האונים. "המערכת"
אין כל הילה, יש אולם גדול מלא בנישות עם אנשים ומלא ניירת. איזה הילה יכולה להיות שם? אולי ממכונות הצילום, הבזקי אור חולפים :-)))))))))
צילמתי את תעודת הזהות שלי ויצאתי מחבלת! אחלה הילה :-)
תודה:)
אני התחברתי לריקוד שלך עם שלמה ארצי או לא משנה :-)

השופט החוקר הביט בה בפני הפוקר שלו...(היה מת שיהיה לו פני פוקר...)
- שמה של גבירתי ?
- מירב
- מירב יש הרבה... אולי תהיה יותר ספציפית
- שביט... מירב שביט... ושם כבודו ?
- שמי אינו רלוונטי... כבודו זה יספיק בהחלט (אמר והסמיק מאוזן לאף)
- שתיקה וחיוך ערמומי
- האם גבירתי יכולה "לרדת" מגדייה השחורים והאפורים ?
- כאן ??? עכשיו ???
- אם גבירתי רוצה אוכל לארגן שנהיה בפרטיות, אם כי הקצרנית חייבת להיות שם בכל מקרה
- ואם אני מבטיחה לא לדבר בכלל, להיות "מירב השתוקה" ?
- אם כך הכל מסודר - נהיה רק אני ואת
- לכבודו כל כך מפריעים הבגדים השחורים שלי ?
- נהפוך הוא, הם נעימים לעיניי מאוד, אבל תמיד עדיף לעשות את האולם עוד יותר נעימים...
- מרשה לי לשמור לעצמי את הגרביים לרגליי ?
- בוודאי... האם במקרה יש לך גרבי פסים צבעוניות ?
- האם במקרה כבודו ממוצא אנגלי ?
- אםםםם לא (קצרנית - תורידי את המילה אםםםםםםםםם מהפרוטוקול), אני ממוצא רומני
- האם כבודו בכלל "כבודו" ?
- בוואדאי שלא, גם אני "סתם אחד" שפשוט לבש היום במקרה שחורים... כששאלתי היכן האולם, הפנו אותי לבמה הזו - ועליתי
- אז האם כבודו שאינו כבודו מוחל לי
- לא רק שאני מוחל לך, אני ממש מחבב אותך מאוד מאוד, אפשר אולי שנרד לבגדים רגילים יחדיו ?
- זו בקשה קצת פושטקית אפילו לאחד שאינו "כבודו" - לא ?
- לא ממש, הכל עניין של כוונות.. אז לפחות נלך לאכול קרטיב ביחד ?
- אמממממממממםםםם , טוב... קצרנית תפסיקי לרשום הכל - את לא רואה שאנחנו לא במשפט בכלל... נלך ?
- נלך... יד ביד ?
- למה לא ?
- חיוך
-חיוך
-...
-...

וכמה ימים אינטנסיביים יותר. הלכתי לבית משפט להגן על עצמי מאנשים רעים.
התלבשתי בשחור.
הייתי כל כך משכנעת שהשומרים התבלבלו והכניסו אותי עם עורכי הדין:-)
באתי מסודרת מדי :-)))
אמרתי להם שאני לא. אז אמרו לי אה...אז בואי משם..חייבים.
באתי משם..חייבים.
ואז הלכתי להוצאה לפועל לעכב הליכים, ושם אני רואה את עם ישראל, ונעשה לי עצוב מאוד, למרות שאני ממוקדת מטרה וגם לאחר שמסרתי את מה שהייתי צריכה, הקשבתי גם לפקידים וגם לאזרחים המעוקלים, המעכבים, הפונים, איזה בלאגן, חשבתי על תושבי הפייסבוק ועל התרוממות הרוח שבעולם שאינו צמוד קרקע ואיך יש עולם שלם שצריך עזרה אמיתית ואפילו שם אין טיפת חן ונחמדות.
אין לי מענה לזה. אני מתישהו בקרוב אתנדב לאנשהו..., זה ברור לי.
אחר כך עברתי למשפט השלום שם עליתי כדי להגיש בקשת שנייה, ושם מאחורי נעמדו בתור עורכת דין ולקוחותיה ..והם היו מלחיצים מאוד, ושאלו איך זה שאדם רגיל עומד לפניהם והלא אני לא עורכת דין...!
האמת שזה היה משעשע אבל קצת מרגיז, אז הפקיד אמר לה שתחכה בתור, ואני אמרתי לה שהיא מפריעה לי ואני צריכה פרטיות, ועוד אדון ביקש ממנה להתרחק, אז היא צעקה "אבל היא בכלל לא עורכת דין!"
אז אמרתי לה "אבל אני בת אדם"
הקיצר, היה באסה. מפגש לא נעים, עם אנשים שגם כשיש להם כבר תפקיד מכובד, הם לא מכבדים את עצמם, את המקום ואת זולתם.
האמת שהתלבשתי שחור ואפור, כדי לטשטש את היום הזה. ולגמור עם זה. הסיפור הזה די העסיק אותי . לא הדאיג. "חטף אותי"
הוציא אותי ממסלולי.
עכשיו אני מורידה את בגדי מסלול הביניים וחוזרת לבגדים נעימים יותר :-)