ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
/null/text_64k_1#
צטט: ariadne 2010-12-13 14:17:16
צטט: הלנה היפה 2010-12-11 20:59:22
רונית יקרה, האם יש לנו אפשרות לדעת אם ההעתקים שאת מביאה אכן היו מדויקים?
מכל מקום, פסל מרהיב ועל פי שפת הגוף מלא אמירה ותכנים.
תודה רונית,
אשוב
לאה
היכולת שלנו היום לדעת איך נראו במדויק פסלים יוונים מקוריים שלא שרדו היא אחת מסוגיות המחקר היותר מעניינות לדעתי. אפשר לומר כי בגללה החלטתי להתמחות דווקא באמנות קלאסית, אותי זה מאוד מרתק.
ככל שיהיו לאותה יצירה מספר העתקים רומיים שונים, ניתן ללמוד מהם איך נראה המקור, על אף השוני בין ההעתקים, המשותף לכולם הוא זה שכנראה מעיד הכי טוב על המקור היווני.
ככל שיהיו יותר העתקים זה אומר שהיצירה היתה מאוד מפורסמת והיתה לה דרישה.
להשלמת התמונה יש לנו גם את המקורות הספרותיים המספרים לנו לפעמים איך נראה אותו פסל. ומה עלה בגורלו.
כאן במקרה הזה של ארוס,הוא מוזכר ע"י פאוזניאס, מטייל רומי מן המאה ה 2 לספירה, שהוציא ספר מעין מדריך טיולים ביוון ובו הוא מתאר מה הוא רואה....אבל בתקופתו, שהיא בעצמה התקופה הרומית. קצת בעייתי אבל בכל אופן עדיין אותנטי. בתאור הספציפי הזה של ארוס אין תאור איך נראה הארוס הזה, אלא שהיה שם בעיר טספיאי, ארוס מברונזה של ליזיפוס ולפניו כבר עמד שם ארוס אחר של פרקסיטלס משיש. הפסל הזה דווקא היה יותר מפורסם, כי הוקדש ע"י המאהבת של פרקסיטלס, פרינה (עליה כתבתי פעם בפוסט: יופי של זונה) למקדש של ארוס שעמד במקום. ושהפסל נלקח ע"י קליגולה לרומא.הקיסר קלאודיוס החזיר אותו לאנשי העיר ונרון לקח אותו שוב אליו לרומא,אך נשרף שם בדליקה הגדולה בביתו של נרון. ומה שיש עכשיו בעיר הזו ואותו רואה פאוזניאס רואה הוא העתק שעשה אתונאי בשם מנודורוס (פאוזניאס,9,27,3-5). זו דוגמא כיצד המקורות הספרותיים מספרים לנו על פסלים, למרות שיש מקורות שגם ממש מתארים איך הפסל נראה. חוץ מהם יכולים להיות גם מטבעות, קמעות, וגם ציורי כדים ועוד מאותה תקופה עליהם מופיעים הפסלים ומהן ניתן ללמוד כיצד הם נראו ועד כמה הם קרובים או רחוקים מההעתקים הרומיים ששרדו לנו.
===================
רונית יקרה, תודה על המענה המורחב ומאיר העיניים שלך, שנותן לי עוד מימד של ידע לגבי התקופה והאמנות שלה. תודה גדולה
לאה
צטט: הלנה היפה 2010-12-11 20:59:22
רונית יקרה, האם יש לנו אפשרות לדעת אם ההעתקים שאת מביאה אכן היו מדויקים?
מכל מקום, פסל מרהיב ועל פי שפת הגוף מלא אמירה ותכנים.
תודה רונית,
אשוב
לאה
היכולת שלנו היום לדעת איך נראו במדויק פסלים יוונים מקוריים שלא שרדו היא אחת מסוגיות המחקר היותר מעניינות לדעתי. אפשר לומר כי בגללה החלטתי להתמחות דווקא באמנות קלאסית, אותי זה מאוד מרתק.
ככל שיהיו לאותה יצירה מספר העתקים רומיים שונים, ניתן ללמוד מהם איך נראה המקור, על אף השוני בין ההעתקים, המשותף לכולם הוא זה שכנראה מעיד הכי טוב על המקור היווני.
ככל שיהיו יותר העתקים זה אומר שהיצירה היתה מאוד מפורסמת והיתה לה דרישה.
להשלמת התמונה יש לנו גם את המקורות הספרותיים המספרים לנו לפעמים איך נראה אותו פסל. ומה עלה בגורלו.
כאן במקרה הזה של ארוס,הוא מוזכר ע"י פאוזניאס, מטייל רומי מן המאה ה 2 לספירה, שהוציא ספר מעין מדריך טיולים ביוון ובו הוא מתאר מה הוא רואה....אבל בתקופתו, שהיא בעצמה התקופה הרומית. קצת בעייתי אבל בכל אופן עדיין אותנטי. בתאור הספציפי הזה של ארוס אין תאור איך נראה הארוס הזה, אלא שהיה שם בעיר טספיאי, ארוס מברונזה של ליזיפוס ולפניו כבר עמד שם ארוס אחר של פרקסיטלס משיש. הפסל הזה דווקא היה יותר מפורסם, כי הוקדש ע"י המאהבת של פרקסיטלס, פרינה (עליה כתבתי פעם בפוסט: יופי של זונה) למקדש של ארוס שעמד במקום. ושהפסל נלקח ע"י קליגולה לרומא.הקיסר קלאודיוס החזיר אותו לאנשי העיר ונרון לקח אותו שוב אליו לרומא,אך נשרף שם בדליקה הגדולה בביתו של נרון. ומה שיש עכשיו בעיר הזו ואותו רואה פאוזניאס רואה הוא העתק שעשה אתונאי בשם מנודורוס (פאוזניאס,9,27,3-5). זו דוגמא כיצד המקורות הספרותיים מספרים לנו על פסלים, למרות שיש מקורות שגם ממש מתארים איך הפסל נראה. חוץ מהם יכולים להיות גם מטבעות, קמעות, וגם ציורי כדים ועוד מאותה תקופה עליהם מופיעים הפסלים ומהן ניתן ללמוד כיצד הם נראו ועד כמה הם קרובים או רחוקים מההעתקים הרומיים ששרדו לנו.
צטט: daaaag 2010-12-09 18:55:43
הייתי רוצה לראות ביצירה - יצירה, ולא תחרות, למרות שאין ספק שתחרות היא סוג של דרייב....
ברור שהיצירה היא קודם כל יצירה עם כל החידושים והיחודיות של ליזיפוס.
במקרה הזה מסופר כי בעיר עמדו שני פסלים בעלי אותו נושא של שני אמנים מפורסמים ושונים זה מזה.
זה קרה הרבה בעת העתיקה.
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
כשארוס יורה את חיציו...
אפשר לשמוע את שריקת החץ באוויר,
את פילוח הלב.
החץ נתקע עמוק כמו כדור שנורה,
כל מה שיהיה הוא כבר לא מה שהיה.
אפשר להוציא את החץ ממקומו,
אבל הלב ימשיך לדמם אהבה.
מעטים הם הפסלים אשר אפשר על פי תנוחת הגוף לזהות את האמן שפיסל אותם.
אחד מהם הוא ארוס המיוחס לגדול האמנים של המאה ה 4 – ליזיפוס.
ליזיפוס שיכתב מחדש את קאנון היופי היווני.
וכפי שכתב עליו פליניוס הזקן:"מסופר על ליזיפוס שתרם רבות לאמנות הפיסול בזכות תאור השיער הניתן בפרטים, הצגת הראש קטן יותר מכפי שעשו הפסלים לפניו, עיצוב הגוף דק יותר..., כתוצאה מכך הגובה של הפסלים שלו גדל. הוא נהג לומר שאצלם (הפסלים הקודמים) הדמויות הוצגו כפי שהן באמת (quales essent), אבל אצלו הן מתוארות כפי שהן נראות (quales viderentur)".
N H 34.65 (פליניוס,נטורליס הסטוריה - ההיסטוריה של הטבע)
ליזיפוס רצה שהפסלים שלו יהיו לא רק גבוהים, אלא שהם יראו גבוהים בעיני הצופה. על כן הוא שינה את הפרופורציות המוכרות של האמנות היוונית הקלאסית, שנקבעו עוד במאה ה5 לפנה"ס ע"י הפסל פוליקלייטוס, מ 1:7 ל 1:8. שינוי זה הפך לקנון החדש של האמנות היוונית עד להלניזם. לא בכדי, נחשב ליזיפוס כאבי האמנות ההלניסטית.
הצופה הוא נקודת המוצא לפסליו. הדבר ברור לא רק בפרופורציות אלא בעיקר בכיבוש החלל.
ליזיפוס מאלץ את הצופה לסוב סביב פסליו. מכל זווית הם יראו אחרת. מכאן הקסם שלהם. כל זווית תגלה לנו משהו חדש, שלא ראינו קודם. על כן אופייני לפסליו של ליזיפוס, שאברי גופם נזרקים רחוק החוצה אל תוך חלל הצופה. כאן בפסל של ארוס הידיים שלו נשלחות ימינה ממנו בעוד גופו נשען על רגל שמאל שלו והחלל הנוצר הוא לא רק החלל בו עומד הפסל, אלא גם החלל מסביב לזרועות הפשוטות הצידה. הנוכחות והנפח של חלל זה גדולים הרבה יותר והצופה מרגיש בכך ונפעם. גם משחקי האור הצל על הגוף בזכות הידיים המונחות באלכסון לגוף תורמים עוד יותר.
זהו העתק רומי לפסל המפורסם של ליזיפוס שהיה עשוי מברונזה ולא שרד לנו. מגוון ההעתקים שלו מלמדים אותנו עד כמה ידוע היה הפסל בעת העתיקה. יתכן כי ארוס זה עמד ב Thespiai כאנטיתזה לארוס האלגנטי והסטאטי של פרקסיטלס שעמד במקום (מופיע בתגובות למטה). הווה אומר, שתחרות קונסטרוקטיבית בין אמנים תמיד הצעידה את האמנות לעבר מחוזות חדשים.