שמן על בד, סוף שנות הארבעים, תחילת החמישים.
מתוך סיפרה: " שכרתי דירה בלה-וראן, אף לתקופת החורף, באכסניה שקרויה הייתה ל"ארמטז", מקום שקט שחצרו גדול היה ועציו עבותים ונישאים אל על, ובהם מקננים מאות ציפורי שיר ולא נשמע בחצר אלא קול ציוצם....בעיירה זו בשלה הכרתי האמנותית עוד ביתר שאת, והעמיקו מחשבותי, אם כי הכרה זו דרשה עוד שנים רבות בכדי שתוכל להניב פרות. נוהגת הייתי לטייל שעתיים מידי יום, ואף בימות החורף הקרים, לחופיו הירוקים של נהר המרנה, שעליהם התנוססו דגלונים צבעוניים מחוף אל חוף, וסירות ססגוניות אף הם מקושתות בדיגלונים משייטות בו אנה ואנה. היה זה מחזה שובה לב. חקרתי כל עלה, ניתחתי כל צבע, והצלליות הכחולות עם ערוב היום, עף הן עברו ניתוח צבעוני....."