עשית זאת שוב,
פשוט מדהים, הנה שיר שמתאר את החוויה הכי דומה שיש לי ללעמוד מאחורי העדשה:
לפעמים בתחנת רכבת לפעמים לבד בתחנת רכבת
לפעמים גם בתחנת אוטובוס רגע נשבר ואתה עומד דומם, להביט בדמויות, לא לדבר, להפריד באים והולכים , מתחככים באהוביהם, אומרים שלום ואתה כמו רהיט כבד שאין מזיזין, יושב סופג אותם מהרהר בעולמם לרגע, מאין באו ולאן ישובו לפעמים לבד בתחנת רכבת זה בכלל לא רע