כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    תגובות (21)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      8/11/14 08:01:
    תארת את הכאב מפן מעניין במיוחד. הבכי אני מניחה כבר הגיע (עברו כבר 3 שנים??) כאשר החיה את הכאב והגעגוע מדי יום לא חשבתי על האפשרות שהעצב מחבק את הכאב. שירך מדבר אלי במיוחד
      11/1/12 12:27:

    השיר הזה מבהיק כמו יהלום מחודד.
    כואב וחודר ויפהפה בו זמנית.
    העצב הרבה יותר עמוק- כשאין דמעות.
    אני יודעת, לצערי.

    במקרה נתקלתי בשיר
    זוכרת שהיה חולה מאוד
    לא ידעתי שנפטר
    יהי זכרו ברוך.

      8/1/12 22:41:
    עוד מעט שנה. היית מאמינה. סבתא כבר שמונה שנים לא איתנו. סבא שנתיים ואפי שנה. איך שהזמן עף. יהי זכרם ברוך !
      29/5/11 20:15:
    משתתפת בצערך יקירתי לפעמים הבכי בא באיחור ואז באה ההתפרצות הנוראה ומשחררת אותך מהכאב לקצת אבל משחררת. ***********************
      26/5/11 23:03:
    אני כל כך מכיר את ההרגשה (לצערי) ומבין לליבך. אין לי מילים יפות כשלך לתאר את הרגשתי למקרא מילותייך.
      25/4/11 15:04:
    מצטערת.לא ידעתי עד עכשיו. משתתפת בצערך.חיבוק גדול.לפעמים העצב כל כך עמוק שקשה אפילו לבכות.
      25/4/11 12:47:
    משתתף בצערך, יהודית, זה סוג של מחנק הפוקד אתהאדם לפתע באופן לא צפוי, ואת אדם חכם, יודעת להוציא כאב החוצה, וכשיבוא הבכי והדמעות תשטופנה את פנייך, יחייכו אלייך פניי אחיך משמיי הנצח, יחייכו כפי שזכרת אותו טרם המחלה... חיבוק חם !
      25/4/11 11:07:
    עצובה כל כך הפרידה שלכם, מחבקת אותך בכל ליבי. הדמעות יגיעוץ כתבת כל כך נוגע ומוחשי את העצב והכאב.

    צטט: שובלעדרי 2011-04-24 15:56:50

    אין על מה מחכה בקוצר רוח לעוד סיפור מרגש שתכתבי

    שובלי,

    תכנסי לרשימה האחרונה שלי בקפה

    הלב זוכר

    חלי,מייקל וכריסטינה קראו והגיבו

    את תאהבי את זה.

    תודה לך

     

      24/4/11 17:03:

    כתבת מאוד מרגש יהודית . . .

    נוגע בנימים פנימה.

    הבכי כנראה יבוא, בזמן שלו. נשיקה

      24/4/11 15:56:
    אין על מה מחכה בקוצר רוח לעוד סיפור מרגש שתכתבי
      24/4/11 15:37:
    הגולה הזו בגרון קשה יותר מהבכי. היא קשה כמו גוש אדמה. כך גם ציירת אותה.
      24/4/11 11:39:
    אשאיל משלום חנוך את המשפט החזק הבא : " 14 יום הם נצח שנמשך שבועיים.." ואם לא זולגות דמעות , זה בכלל לא אומר שלא עצובים/בוכים..
    יש מצבים כאלה, אולי מאוחר יותר הבכי ישתחרר.
      24/4/11 11:14:

    ידוע, שהכעס והכאב תופסים, בתקופה הזו, מקום כך כך חזק, עד כדי כך שהם לא נותנים מנוח לגוף ולנפש.

    אבל, הגם שהכאב, ולבטח גם הכעס, ממלאים בשעה זו את לבך, נסי להפנות את מחשבותייך אל הזיכרונות היפים והנעימים שלכם ביחד, נסי למלא את הריק בדברים הטובים שהיו ביניכם, במילים שנאמרו, ברגעים שמחים שלו/שלכם, ואולי אף תיחלץ דמעה מעינך... אולי גם חיוך. 

     

    לימים טובים יותר...

    אורורה

    צטט: יהודית מליק שירן 2011-04-24 03:39:15

    צטט: שובלעדרי 2011-04-24 03:15:41

    יהודית הכתיבה שלך פשוט מדהימה אין לי מילים !! את מרגשת כל פעם מחדש כל כך שמחה שאת המורה שלי ושאני מכירה אותך כי את בן אדם מדהים ! שובל תלמידתך י'1 עירוני ז.

    שובלי אהובה,

    הפתעה גדולה למצוא אותך בקפה. תודה לתגובתך.אני שמחה להיות המורה שלך, תודה לכוח הזה שאת נותנת לי. חג שמח.

    יהודית

     

     

    צטט: OCN 2011-04-24 09:04:59

    לא ידעתי לא אמרת . כל כך מצטערת על מות אחיך . כל כך יפה כתבת על המחנק בגרון . שלא תדעי עוד צער ומי כמוני יודעת גם אמא שלי כזכור נפטרה לפניי כחודשיים

    כבר הגבת לי על מותו אוסי, בחמישה קצרצרים

     http://cafe.themarker.com/post/2116230/

    אולי שכחת..כן זה טרי אצל שתינו. תודה

    צטט: אורורה1 2011-04-24 08:49:25

    יהודית יקרה, הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו של אחיך.
    ההשלמה עם מות יקירנו קשה מנשוא. אך בטוחני, כי עם הזמן, הכאב התקוע בגרון ישתחרר ויפייס וירגיע, ויפנה מקום גם לרגעים שמחים יותר, שיבואו.

    שלך, אורורה

     

    תודה אורורה. אני מקווה גם. זה קשה נורא. איך מתגברים על הרִיק שפתאום נוצר, בחודש הבא תסתיים השנה על אבא וגם החודש על אחי. זה פשוט לא נתפס.

      24/4/11 09:04:
    לא ידעתי לא אמרת . כל כך מצטערת על מות אחיך . כל כך יפה כתבת על המחנק בגרון . שלא תדעי עוד צער ומי כמוני יודעת גם אמא שלי כזכור נפטרה לפניי כחודשיים
      24/4/11 08:49:

    יהודית יקרה, הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו של אחיך.
    ההשלמה עם מות יקירנו קשה מנשוא. אך בטוחני, כי עם הזמן, הכאב התקוע בגרון ישתחרר ויפייס וירגיע, ויפנה מקום גם לרגעים שמחים יותר, שיבואו.

    שלך, אורורה

      24/4/11 03:15:
    יהודית הכתיבה שלך פשוט מדהימה אין לי מילים !! את מרגשת כל פעם מחדש כל כך שמחה שאת המורה שלי ושאני מכירה אותך כי את בן אדם מדהים ! שובל תלמידתך י'1 עירוני ז.

    פריטים נוספים בגלריה