את הצרעה המזרחית הזו צלמתי בכוורת בדרום הארץ.
הצרעה עקבה אחרי הדבורים וחיפשה לה קורבן לתאוות הקיום. היא לא חששה להגיע לביתה מבצרה, ותפשה אותה ב"מלתעותיה" ועפה משם שמחה וטובת לב.
האירוע היה מהיר מאוד והדבורים שמסביב לא הספיקו להגיב. הן היו עסוקות במלאכתן היומית.
שאלתי את הדבוראי, מדוע אינן מתגוננות מפני הטורף הזה, הצרעה המזרחית.ואם כן כיצד הן עושות זאת.וכך ענה:
עוקץ הדבורים אינו משפיע על הצרעה ואינו מזיק לה. לשאלתי ואיך בכל זאת הן מתגוננות, ענה שעדת דבורים גדולה מקיפה את הצרעה בצפיפות מסביבה, תוך כדי מעופה, ומייצרות חום שחונק את הצרעה.
זו הסיבה שהצרעה המודעת לסכנה כזו בשעת "ציד דבורים" בביתן, עושה זאת במהירות הבזק.
רצוי להגדיל כדי לראות את הדבורה שנדחקה לפינה שניות לפני שנתפסה ע"י הצרעה.