בצו התמסרות
תגובות (13)
/null/text_64k_1#
צטט: צבע השרב 2011-05-16 23:45:29
ממעמקים קראתיך, כבר, כעת
ממעמקים.
ואת, שרואה הכל.
יו-דעת.
צ"ה - - -
לעולם לא עוד.
ובי - הרי עד.
כמה אלוהות הנחת כאן במילותייך
בהיותך
בכף ידך.
ממעמקים אני עדיין תפילה,
כבר כעת.
ובגבהים - גוויעה ואין.
אני הווה לך ובך תודה.
אהבתיך.
צטט: הלנה היפה 2011-05-16 17:58:07
על פי הציור הלנה, לא נבל בך דבר, הכל פורח ומפיץ ניחוח נפלא והמראות משובבי נפש כל כך! תודה לך יקירתי לאה
הלנתי, לאתי,
לא תארתי ב-עצמי שתגיעי לכאן.
ותראיני.
אך את, עומקייך וגבהייך -
מלמדים אותי את אצילות הלב ונדיבות אישוניו.
ומילותייך, טובות ומיטיבות אליי.
הנגיעה שלך במילים, בגונים -
היא לא רק אמנות רקיעית
היא קסת הדיו של אלוה. ממעל.
תודה, יקרתי. תודה.
צטט: ...אירית... 2011-05-16 17:29:03
מעשה לא קל הפקדת בין ריסיו לאסופ מחשכים... ומי יסרב לרכות מילותייך? אי אפשר להרפות מן השורות. ...ובאתי שוב. תודה.
אוי, אירית,
מה עשית בי עם תגובתך.
ימים לקח בידי עד שהגעתי לכאן להשיב.
נכון. מעשה לא קל. לא רק שאינו קל,
זהו מעשה קשה.
בעצם, כפי שנוכחתי, בלתי אפשרי.
השיר הזה הוא תמצית והד חיי.
הנחתי אותו כאן, כי הייתי בוטחת שאף אחד לא יבחין בו,
אבל ההבחנה שלך כל כל נדירה. מיוחדת. סגולית
הנגיעה שלך בליבה, כל כך מחוננת.
ב-צו התמסרות היה שם הבלוג שלי , בגלגול הקודם כשהייתי כאן.
זה לא רק שם, זו הייתה הווייתי.
השיר שכאן, הוא הטקסט היחידי שאני מרשה ב-עצמי לקרוא לו שיר.
הוא השיר שהביא אליי את האהוב שהיה איתי, ועודו בי. עד.
בעת ההיא -הוא כל כך פעם, לאסוף מחשכים.
אבל,
מילותיי, כך נראה, לעולם ישארו חשוכות מרפא.
וכבר כעת - הוא הרפה.
סרב עוד.
והלך.
סליחה על ההתבקעות שכתבת לך כבר כעט.
העצב חשוף - - -
ואני,
ה-הכל שאני מרגישה,
הוא -
להיות לך תודה.
צטט: אנימל אינסטינקט 2011-05-10 12:43:16
אין לי מושג למה, אבל ראיתי את משה בתיבה ואת השכינה מגנה עליו. {כמה חמלה יש בציור הזה...}
'שתי כפות-ידי נושאות שתיקה חולמת
ומפשל הראש,
גבוה עד אין-הגה
כבר שקעה עד תם בדמדומים השמש,
ועולם כלו שנה דמותו מנגד.
גופי אינו נושם, כאלו לא נולד עוד.
ערפל עולה מעומק העיניים'
אברהם חלפי
נאוות דרכי,
וכמו מעולם, המבט שאת כל כך חד ושקוף ודק ובהיר
וכל כך מראֶה נגיעת אלוה בו, ונגיהתו.
אני למדה ממך הוד, אהובה.
אני להיות לך תודה.
צטט: אי.שון 2011-05-09 21:57:46
האִיירת ?
'אדם האמין פה ללחש הערב,
נשק כוכבים במבט מעורפל.
הלך מביתו
ועמד בדרך
לראות אם כוכב מרקיע נפל'
אברהם חלפי.
איך גילית את שכאן?
צו התמסרות שכוח אל ואדם
ובאת, ומבט ומילה
נדמה לי ששוב הנשבת פה מים לשמיים.
תודה, יקירי.
אֶסוף
את שנבלו בי באפלה באין רואה
ואת חלומותיי שאבדו בעלטה באין חומל.
ורק ריסי עיניךָ, בין שקיעות תלתליי
יעפעפו על מילותיי חשוכות המרפא
כמרגיעות געגועיי –
לעולם.
אֶסוף את מחשכיי
כבר כעת,
אֶסוף, אל תרפה.