הלנה יקרה, גם בהתפרקות משום היושן, יש משהו יפה. הצבעוניות של החלודה על כל הגוונים, מרהיבה כל כך. גם בנו, אותות הזמן, אם מעמיקים להתבונן בהן, יש יופי בלתי אמצעי. תודה לך הלנה ו* לאה
הלנה יקרה, גם בהתפרקות משום היושן, יש משהו יפה. הצבעוניות של החלודה על כל הגוונים, מרהיבה כל כך. גם בנו, אותות הזמן, אם מעמיקים להתבונן בהן, יש יופי בלתי אמצעי. תודה לך הלנה ו* לאה
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
והקורוזיה החודרת לתוככי הברזל,
ככמשון החודר ללב האדם.
מה הברזל ישבר,
כך האדם כברזל..
שבעתיים,
מה שעשית כאן עם המילה
אותות - - -
ובאותות, צריך ל-דעת שתיקה.
להיות קשובים.
והנה -
פלאיות.
קו
רוז
יה
רז הקווים של האותיות
נגיעת אלוה.
תודת עומקי הגבהים בך
לך.
צל עץ,
קודם להכל, תודה שהגעת לכאן.
שהתבוננת.
שכתבת.
כבר זמן רב שאיני זוכרת תגובה כל כך מרשימה,
היה בי הרצון למחוק כאן את התמונה, ולהניח
את מילותיך.
הן תמונה, להיותן.
היכולת שלך לחבר בין הצילום,
לבין יסודות יקומיים
וקיומיים
רק מניחה אותי על סף מבטך,
העומק, הגובה, המיוחדות
העושר
גוני הגונים, הדקות, החדות
כל אלה הם רק, בוודאי,
חלק מן החומרים המשובחים של אישוניך.
תגובתך היא אצילות הפעימה
הענקת לכאן הוד -
שלא היה,
מעצם נגיעת חכמתך.
תודה.
תודה לכל המימדים, צל עץ.
רואים, מתחת לעור...
אור;
החיים... שבדומם
בכול,
יש,
חיים,
עורקים,
מלאי,
רגש
...
אותך, אני,
אין לי מושג מהוא ''כימוש'' אבל קורוזייה אני כן יודע מה היא :)
אם להביט בתמונה בעיין כוללת, אוכל להינות מחדות, להינות מצבעים חיים ומזווית ראייה מאוד יחודית של צלמת.
אבל אם אביט מעבר, אוכל לאמר שאת מתעדת כאן את החיים לצד ההתפרקות הטבעית.
בעוד חד התאים והמיקרואורגניזמים בונים להם מושבות על גג האסבסט , היסודות המחצב היותר חזקים בטבע מתפרקים לאיטם.
הצילום מקסים !!!
קוים נשברים. אין סופ צבעים ויפים כל כך
בפינה אחת קטנה של חלודה :)
ונפלאות העיניים שלך שרואות ומביאות
ל כ א ן. תודה.
שבת שלום, ידידי,
אתה תמיד נושא עמך את בשורת השלומות.
גם כאן, המילים הרכות האלו -
'שלמות בצורה, חרות שביצירה'
אני למדה ממך, את ה-השלמה, בכל פעם מחדש.
תודה שוקטת, ידידי.
תודה.
נובה, יקירה,
אני בכל פעם מחדש משתאה שאי-מי מגיע עד לכאן
מתבונן, כותב.
מאחר וה-כימוש, במילותייך,
לא היה נראה כשאלה
(למרות שהתחבטתי בכך)
אז,
כל כך תודה, שגם עם ה-לא ברור
וגם עם החלודה
ה-זה יצא יפה למבטך.
תודה שהגעת עד לכאן, והתבוננת
וכתבת אליי.
ומבטך - הוא זה היפה מכל כאן.
תודה, נובה.