(משום מה לא מצליחה לעשות ציטוט בתמונות - אצלך הוא עבד?)
.
לשאלתך, התשובה היא לא. אני לא יודעת. אבל מוכרחה לומר שנוגעת ללבי התכונה הזו שלך למצוא בכל אחד את הדברים שמוצאים חן בעינייך, הדברים החיוביים, אלה שנוגעים בך - ולספר להם את זה.
(<כן. איכשהו זה עובד. אבל לא תמיד התגובות עם הציטוט
הלנה יקרה, אפילו מלמול קל של השפתיים, מפריח את היופי הרגעי הזה וכבר התפזר ואיננו. אז עדיף שנתבונן ונשתוק על מנת לשמרו. תודה יקירתי על האפשרות לחדד את החשיבה מעט. לאה
(משום מה לא מצליחה לעשות ציטוט בתמונות - אצלך הוא עבד?)
.
לשאלתך, התשובה היא לא. אני לא יודעת. אבל מוכרחה לומר שנוגעת ללבי התכונה הזו שלך למצוא בכל אחד את הדברים שמוצאים חן בעינייך, הדברים החיוביים, אלה שנוגעים בך - ולספר להם את זה.
הלנה יקרה, אפילו מלמול קל של השפתיים, מפריח את היופי הרגעי הזה וכבר התפזר ואיננו. אז עדיף שנתבונן ונשתוק על מנת לשמרו. תודה יקירתי על האפשרות לחדד את החשיבה מעט. לאה
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
(<כן. איכשהו זה עובד. אבל לא תמיד התגובות עם הציטוט
יוצאות סדורות, כמו שאת רואה כאן>).
אז,
את לא יודעת.
איכשהו זה לא מתמיה אותי. רק מעציב.
(<וכי מה חשבת? והיכן הלכת לחפש תשובות?
ומה גילית? שיש לך לקוּת כזו או אחרת?
אולי קושי קשב או ריכוז?>)
והדברים שאני כותבת, אינם המוצאים חן בעיניי
אלא, אלה שישנם. שהם המהות. האטוֹם. הליבה.
ואז,
כן. וכי מה. לבטח שאני רוצה לספר לך זאת.
כל
יפה בי
ששבת לומר.
לכתוב אליי.
זהו אחד הדברים שעושים בי נרעד.
ששבים.
לומר.
תודה שאת, טי.ס. (אליוט) -כך.
תודה.
לאתי שלי,
וכל חידוד חשיבה שלך, אינו מעט,
הוא מעניק אליי הוד של בהירות.
ותמיד, יוצאת מן הדופן ההגות שלך, לאתי.
והפוך - - -
פעם כל כך ידעתי לומר זאת,
הפוך, לאתי,
הרי זו את שיו-דעת לגעת ביופי הרגעי
שיודעת להתבונן
שיודעת שתיקה מהי.
ושיודעת מהותו של מלמול.
תודה, לך, יקרה בי עד.
תודה לך.
(משום מה לא מצליחה לעשות ציטוט בתמונות - אצלך הוא עבד?)
.
לשאלתך, התשובה היא לא. אני לא יודעת. אבל מוכרחה לומר שנוגעת ללבי התכונה הזו שלך למצוא בכל אחד את הדברים שמוצאים חן בעינייך, הדברים החיוביים, אלה שנוגעים בך - ולספר להם את זה.
נובה, יקרה,
תמיד מפעים אותי שאת מבחינה בי כאן, בפינה הזו.
ומגיעה. ומתבוננת. וכותבת אליי.
כל תודה.
זה נראה לי כמו מלמול קשוב, אולי שתוק מעט,
אולי עם מנעד קול שאיננו מכירים,
לכן קראתי לכך מלמול.
וגם מלמולון זה יפה - - -
יש בכך משהו רווי תום.
תודה, נובה.
תודה.