14 תמונות
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צטט: הלנה היפה 2011-05-30 20:07:43 כמה שאני אוהבת דקלים! אני גם מרבה לצייר אותם ובעיקר משום שהם אינם חוסמים את קו הרקיע אלא מיפים אותו ומותירים לנו כל כך הרבה שמים! תודה יקירה לאה.
צטט: הלנה היפה 2011-05-30 20:07:43
לאתי, יקירה שבי,
והיום שוב התבוננתי בהם.
לרגע, רק לרגע,
הרהרתי לעצמי, שאם מפרידים אותם
מכל העצים שלידם, הם עלולים להיראות
כאיפיון של הוואי.
דווקא לכן, אני אוהבת אותם עוד.
ועוד.
כי הם כל כך אמיצים מול הבנאליות.
והטמירות הזו.
בכל פעם שאני רוצה להתבונן על הרוח
אני יוצאת אליהם.
אין תמה שאת מרבה לצייר אותם, יקירה -
אני יכולה לראות אותך מציירת - בדיוק מהמקום הזה -
בך.
כך את. אמיצה מול הבנאליות,
טמירה - ובתוך הטמירות רוח.
תודה, לאתי.
צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2011-05-29 23:50:24 כן, לפעמים מספיק חלון אחד בשביל להבין שמים... תודה מית'
צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2011-05-29 23:50:24
ניצנוץ דרכי - - -
רק את,
אבל ר ק א ת
יכולה לכתוב משפט שהוא
קסת דיו אלוה.
רק את יכולה ל-דעת אותו
באותיותיו
בנשימתו
בפעימתו
בהיותו - היותך.
רק את יכולה להוות אותו -
כי את. ניצנוץ דרכי, כי את.
ב-דיוק כך -
בך,
חלון אחד - ולהבין שמיים.
תודה על
היותך,
יקרה בי
עד.
תודה שאת כאן. שבה.
ואז, עוד.
מעניקה אליי את ה-בטח.
תודה שאת מתבוננת בי
נוגעת. נוגהת.
אני להיות לך
תודה.
צטט: TSH5 2011-05-29 12:39:56 אי תמר. משהו אחר. אי שםים. מחוננת סגולית שאת, אפשר להיפרש כמעוף, עם מילותייך. להתבונן בהן, שקוף ולראות מימדים אחרים, שיד אדם לא נגעה בהם. (כמו צילומייך) לכל אי יש שם. גם לשמיים. ב-אי שלך אני זוכה להתהלך, כשהאוויר נקי. צלול. גם השמיים. מהחלון של אי היותי, דקל טמירים כדי שאוכל להגיע למילותייך גם לשמייך. תודה, טיאסאייץ'חמש. תודת היותי.
צטט: TSH5 2011-05-29 12:39:56
אי תמר. משהו אחר.
אי שםים.
מחוננת סגולית שאת,
אפשר להיפרש כמעוף, עם מילותייך.
להתבונן בהן, שקוף
ולראות מימדים אחרים, שיד אדם לא נגעה בהם.
(כמו צילומייך)
לכל אי יש שם.
גם לשמיים.
ב-אי שלך אני זוכה להתהלך,
כשהאוויר נקי. צלול.
גם השמיים.
מהחלון של אי היותי, דקל טמירים
כדי שאוכל להגיע למילותייך
גם לשמייך.
תודה, טיאסאייץ'חמש.
תודת היותי.
צטט: מרי סטיוארט 2011-05-29 12:38:57 איזו הקלה
צטט: מרי סטיוארט 2011-05-29 12:38:57
כמה בוננות יש בך.
לא פשוט להיות, עם המבט שאת.
כמה חכמה.
תודה, מרי.
צטט: בןאור0 2011-05-28 14:33:45
הכי רחוק שיש
בןאור,
אתה ממשיך להגיע.
להתבונן.
לראות.
לכתוב.
ה-ממשיכים, מדברים אליי.
תודה - - -
עד כה לא יכולתי לגעת בתגובות שלך,
לא אצלי,
גם לא אצל אחרים, בהם קראתי את מילותיך.
הן היו - אתה.
מעט מטיפות, מעט מחנכות
ובכולן, לכוליותן - אתה.
כאן,
הענקת את מבטך לתמונה.
אליי.
'הכי רחוק שאפשר', זהו הד,
מזוכך.
תודה - - - תודה - - -
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לאתי, יקירה שבי,
והיום שוב התבוננתי בהם.
לרגע, רק לרגע,
הרהרתי לעצמי, שאם מפרידים אותם
מכל העצים שלידם, הם עלולים להיראות
כאיפיון של הוואי.
דווקא לכן, אני אוהבת אותם עוד.
ועוד.
כי הם כל כך אמיצים מול הבנאליות.
והטמירות הזו.
בכל פעם שאני רוצה להתבונן על הרוח
אני יוצאת אליהם.
אין תמה שאת מרבה לצייר אותם, יקירה -
אני יכולה לראות אותך מציירת - בדיוק מהמקום הזה -
בך.
כך את. אמיצה מול הבנאליות,
טמירה - ובתוך הטמירות רוח.
תודה, לאתי.
ניצנוץ דרכי - - -
רק את,
אבל ר ק א ת
יכולה לכתוב משפט שהוא
קסת דיו אלוה.
רק את יכולה ל-דעת אותו
באותיותיו
בנשימתו
בפעימתו
בהיותו - היותך.
רק את יכולה להוות אותו -
כי את. ניצנוץ דרכי, כי את.
ב-דיוק כך -
בך,
חלון אחד - ולהבין שמיים.
תודה על
היותך,
יקרה בי
עד.
תודה שאת כאן. שבה.
ואז, עוד.
מעניקה אליי את ה-בטח.
ואז, עוד.
תודה שאת מתבוננת בי
נוגעת. נוגהת.
אני להיות לך
תודה.
כמה בוננות יש בך.
לא פשוט להיות, עם המבט שאת.
כמה חכמה.
תודה, מרי.
אי תמר. משהו אחר.
אי שםים.