באתי לבקר שוב , היא אפשר שלא להתפעל שוב מהתמונה המהפנטת הזו.

המנון

את

האוחזת

בקסם האור

כשסביבך כל

האפלה

הזאת,

פניך קדימה

הזמן והמקום

הם בית קיבול לחלומותיך,

לך

איתנות האבן

ומנגינת הרוח

וזרימת המים

בידך

את

נוטלת קורטוב

ומחוללת בריאה שלמה,

מכניסה

אור לאבן

מערבת

חלום באדמה,

הופכת

עצים להימנון,

מתעוררת כל בוקר

כמו נולדת כל יום מחדש,

לאהוב

את האדמה ומה שעליה,

והיא מעניקה לך

את מתנותיה,

את

מוחה

כל אפלה

החולפת מול עיניך,

מלטשת את הימים

וצרה מהם צורות נושמות,

מכניסה את הזמן אל קפלי האבן,

והקו המתפתל עושה את דרכו במרחבי הרוח,

והיסודות מתערבבים בזוהר הנודע רק

מסוד הבריאה,

מהיכן

נתחיל וכיצד ?

את

שליטה על ההתלקחויות

ויודעת

רק לחולל שתיקות ...

מנין

באה אליך כל השתיקה הזאת,

את

האוחזת בקסם האור

כשסביבך כל האפלה הזאת.

מונא א-סעודי, ירדן

משוררת, ציירת, נולדה בעמאן

בוגרת בית הספר לאמנויות בפריז

עוסקת בתחומי הצילום, הציור והפיסול

מתגוררת בבירות

תרגום: אהוד הורוביץ

תמונה מדהימה ומרשימה,

המתפללת עטופה בהילה לבנה ועטופה בקדושה .
תודה על השיתוף .