איכות מול כמות,
או
כמות מול איכות.

צדיק כתמר יפרח - כארז בלבנון ישגה.

.
פסוק נפלא זה המתואר בתהילים ד' 2
על דמותו של הצדיק לתמר ולארז,
"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה",

מדוע נמשל הצדיק דווקא לתמר ולארז,היש משמעות לשני עצים תמירים אלה?

למדנו במסגרת הדף היומי במסכת תענית כ"ב ב' מהו דכתיב צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה,אם נאמר תמר למה נאמר ארז? מדוע הדימוי הכפול?

מבהיר רבי חייא בר לולייני בגמרא, הצדיק נמשל לתמר, מה התמר עושה?פירות. כך הצדיק עושה פירות ויש לו שכר לעתיד. ולארז נמשל הצדיק כדי ללמוד,כשם שיש מין של ארז,כשהוא נקצץ גזעו מתחלף ובא אחר תחת הראשון,כך הצדיק כשהוא מת,גזעו מתחלף תחתיו. שהרי, התמר כריתתו אינה גורמת לצמיחתו מחדש, לכן נאמר על הצדיק גם תמר וגם ארז.

אפיון נפלא ומרתק של הצדיק,האיש החכם,המשכיל,הלומד,הקובע עיתים לתורה,הוא הצדיק המוסיף דעת כל הזמן,הרי יש לו עתיד.השפעתו של הצדיק החכם היא אדירה על בניו שלו,הפרות והזרעים שבתוכו,הם הצדיקים דואגים לעתידו של העם היהודי,של עם ישראל.העתיד יהא איכותי וטוב בגלל אביהם,פרותיו של התמר מצוינים בגלל אביהם. פרותיו של התמר מתוקים ומצוינים בגלל עץ התמר הטוב,הגבוה, האיתן, החזק והטעים.יש בו מבנה פיזי גבוה ומטופח, יפה ובריא,אך גם התוצרים והתפוקות הם מעולים,פרותיו-מתוקים וטעימים.

הפן הפיזי המשולב ברוחניות,כשהם בריאים ונישאים הרי הם יגדלו ויפיצו תורה באופן נפלא, אך בעיקר תהיה השפעתם חזקה לדור הבא. אך, אנו יודעים שמבחינה בוטנית התמר הנקצץ אינו מתחדש. מיתתו והריסתו אינה מאפשרת תקומתו מחדש.לכן, נמשל הצדיק גם לארז ועץ הארז ידוע כי גם בתקופות קשות,בחום, רוח, גשמים וסערות מתחוללות,למרות קשיי היום-יום, הרי שורשיו האיתנים החזקים והמעמיקים יגרמו להמשך גדילתו וצמיחתו, עליו ימשיכו להתפתח ופרחיו ימשיכו לפרוח.

עץ הארז מתמודד היטב עם תקלות וקשיים עם הסביבה האופפת אותו ומצליח תמיד להתגבר עליהם בעיקר בגלל חוזקו וחוסנו- השורשי. אנו יודעים שבית יחזיק מעמד בתנאי מזג אוויר קשים, רק אם הבסיס עליו נבנה כל הבניין הוא חזק ואיתן. כל מהנדס יודע שצריך להשקיע הרבה מאוד כדי לבנות בסיס חזק.