צטט: meer 2011-10-02 00:15:28

מזמן לא בקרתי כאן.... שנה טובה ידידי היקר...צילום מרשים בחזותו....

 תודה לך  meer על הכיכוב ועל התגובה,

את תמיד מוזמנת בשמחה, גם אני קצת מתעצל בביקורים ,ואבקר אצלך עוד היום,

שיהיה לך שבוע טוב יקירה , וגמר חתימה טובה,

בידידות ובהערכה רבה ,

אשר

צטט: debie30 2011-10-01 23:47:58

תמונה יפיפיה

תודה לך דבי  יקירה,

על הכיכוב ועל התגובה,מעניין שלא ראיתי את טל יותר משנה, העליתי אעת התמונה ,לפני יומיים ,ואתמנול נירה ואני פגשנו ברחוב את טל ואורי והכלבה מיקה השחורה,הכלבה כל כך שמחה לראות אותי,

יכול להיות בגלל הריח של אקיטה הכלב שלנו,

שיהיה לך שבוע טוב יקירה,

וגמר חתימה טובה ,

בידידות ובהערכה רבה ,אשר

צטט: מכבית- coach לכתיבה 2011-10-01 15:11:35

כדרכך, תמונה מעולה * . מעלה אצלי רגשות מעורבים :אוי העישון...בגיל רך. מצד שני, מבחינת אסתטית ההבהוב מעשיר כל כך את הצילום. שתהא לכם שנה טובה מכול הבחינות! :))

תודה לך מכבית, על הכיכוב ועל התגובה,כנראה שהייתי צריך להוסיף הערת אזהרה,

לא כדאי לנסות את זה בבית ,מסוכן לבריאות ,

וכל המנסה ,לוקח את זה על אחריותו,

ושתהיה לך שנה טובה יקירה נקיה מעישון ,

ובעיקר בריאה יותר,

בידידות רבה

אשר

בוקר טוב לך, אשר.

הדיון מעניין. אין ספק כי הידע הטכני, והבנת הפיזיקה והכימיה של הצילום, כמו גם התנהגות הצבעים היא אלף בית בצילום. הידע הזה הולך ונעלם ככל שמשתכללות המצלמות ותוכנות העיבוד. 

חלק גדול מהצלמים היום כלל לא מבין חצי ממה שכתבת כאן, וייתכן שיקבלו תמונות מצוינות גם בלי לדעת כל זאת.

אבל אני חושב שיש להפריד שלושה נושאים:

1. ה TOUCH הוא למעשה היכולת לראות את הקומפוזיציה. להפריד בעין את הסצינה מסביבתה עוד לפני שמביטים דרך העינית. היכולת לזהות את המצב הצילומי כאשר אתה עובר לידו (או הוא עובר לידך), היכן שרבים אחרים לא יראו שיש כאן משהו ששווה צילום, משהו שאיננו שגרתי, לא יראו בו את היופי שאותו מזהה צלם-אומן. יכולת זו מתבטאת גם בעולם הציור, כאשר ציירים יודעים למצוא ניואנסים ייחודיים באלמנט המצוייר, כמו למשל תו-פנים אופייני, או תנועה ייחודית. ללא אותה יכולת, הצלם הופך להיות מעתיק של הסביבה, בלי יכולת לתת לצילום איזו ביטוי אישי שלו, איזו פרשנות ייחודית. פה אולי ההבדל בין צלם לבין צלם-אומן.

2. היכולת וההבנה הטכנית - חשובה ביותר, ועל כך פירטת רבות.

3. העיבוד. העיבוד הוא למעשה חלק משמעותי של הביטוי האישי, של הפרשנות של הצלם למציאות. ברצותו - ידגיש, ברצותו - יטשטש, ישנה את האווירה, יבנה את משרעת הצבעים, ישתמש בחומר המצולם בדרכו. מובן ששני הנושאים הראשונים  הם חיוניים לשלב זה.

לעיתים שואלים אותי באיזו מצלמה אני מצלם, ואני עונה שזה ממש לא חשוב. הנושאים שאני מצלם לא כל כך דורשים יכולת חזקה של מצלמה, וממילא, עבודת העין עצמה מהווה 90 אחוז מהתמונה. 

שיהיה לכם חג שמח ידידי, וקבל דרישת שלום מע', שמשתאה נוכח תגובה ארוכה זו..

שבת שלום,

א.

צטט: אלכסנדר הגדול 2011-09-30 12:40:28

וכל זה  מוכיח שלמרות הידע הטכני הרב, והחישובים על כמויות האור, מה שקובע לבסוף זה חוש הצילום, או מה שנקרא בפי החברה "TOUCH".  או שיש לך את זה או שאין לך את זה. ולך יש. ובגדול !

 בוקר טוב לך ידידי היקר, תודה על התגובה,אני חושב שהעלית כאן נושא חשוב,

ואין לי תשובה שכנראה תניח את הדעת בנושא, כשהעליתי את המקרה של עירוב אלמנטים שהיו יכולים להצטלם רק בלילה,

עם תוצאה שנראית כצילום יום, לא בטלתי את החשיבות הטכנית , נכון שהtouch  כפי שאתה מנסח,

קובע, ולמעשה הוא משקיף מלמעלה כיצד התמונה מחברת  את המציאות מחדש,

לדעתי כל מי שעוסק במדיה של צילום ,חיב להתמצא לפחות ביסודות הטכניים הכלולים בה,

בתקופה שהיתה לי מעבדה לפיתוח תהליכי צבע כמו התהליך הרגיל של הדפס מנגטיב , ופיתוח סיבה -כרום משק ופית ישירות להדפס, וגם פיתוח שקופיות,נתקלתי בצלמים מקצועיים שכל רצונם היה שהתמונה תהיה יותר בגווני בז',

אינך יכול לבוא למעבדה ולדרוש שהמראה הכללי יהיה יותר חום, או  בז',

כי קודם כל אתה עובד עם פילטרים שהתוספת שלהם היא נגטיבית למה שרוצים לקבל בתמונה,

כלומר אם אתה רוצה לק בל יותר צהוב בתמונה , אתה צריך להחסיר מהפילטרציה הצהובה,

והפילטרים שאתה עובד איתם הם צהוב ומג'נטה בדרך כלל

במקרים בודדים הייתי נדרש לפילטרצהוב וציאן, ,

ולא היתה לך שמץ של אינדקציה מהו הפילטר הנגדי לחום או לבז'

וגם אם היית יודע היית צריך לייצר זאת בעצמך, כי זה לא היה מצוי בארגז הכלים של אף מעבדת צילום,

ברור שלא המשכנו לעבוד עם אותם צלמים במיוחד שהמשיכו להתעקש לקבל את התוצאה הגחמנית שהכתיבו מלכתחילה,

לדעתי כל איש מקצוע צריך להכיר את הפלטה הצבעונית או פלטת הטונים שבה הוא משתמש ברור גם שאם רמברנדט היה מצייר רק בצבעי מיים זה לא היה הרמברנדט שאנו מכירים, ואני מניח שהוא הכיר היטב את אופי הצבעים ,

כמו את צורות המריחה השונות של צבעי שמן על בד, ויש הרבה ציירים שהרכיבו את הצבע במו ידיהם,

זה נכון שלפעמים נראה שצלמים אינם מתייחסים לטכניקה , אבל אני בטוח שאצל חלקם הדבר נובע שהמרכיב הטכני כבר מובנה בצילום, כמו טייס אוטומטי, מה שבא בדרך כלל משילוב של ידע בהרבה נסיון, כשהמשקל נוטה לכיוון הנסיון,

אני מקווה שנתתי מענה חלקי לשאלות שתמיד ימשיכו להטריד את מחשבותנו,

שנה טובה לך יקירי ,

בידידות ובהערכה  רבה אשר

וכל זה  מוכיח שלמרות הידע הטכני הרב, והחישובים על כמויות האור, מה שקובע לבסוף זה חוש הצילום, או מה שנקרא בפי החברה "TOUCH".  או שיש לך את זה או שאין לך את זה. ולך יש. ובגדול !

יש כאן דבר מה מטעה בתמונה,וזו העובדה שצולמה במצלמה דיגיטאלית קומפקטית, התמונה צולמה בלילה בחשיפה של שניה אחת, בגלל החשיפה הארוכה , יחסית נוצרה שובל אור מהסיגריה שטל עישנה,
כשעשיתי עיבוד לקבל אפקט של צילום יום, לא חשבתי ,
לטפל בשובל האור שנוצר מהסיגריה הבוערת,
והרי ברורשבמהירות סגר של שניה הדרושה כדי ליצור את שובל האור , ובצמצם 8 שזה הצמצם הכי סגור במצלמה דיגיטאלית לא הייתי מסוגל לצלם ביום כי הייתי מקבל, חשיפת יתר של 7 סטופים לפחות, וזה אומר כמות אור פי 128 לפחות מעל לכמות הנדרשת,,אבל לדעתי כל הדיכוטומיה הזו היא פלפול שכלתני, איך שהוא התמונה עוברת,ובכלל דיכוטומיות תמיד הוסיפו איזה מימד ליצירות אמנות,
לא שאני מתהדר ביצירתיות , אלא לספק מעין הסבר ,
מראש שהויכוח הזה הוא עקר,
שיהיה לכולם שנה טובה ,
בידידות רבה
אשר