עודה סלימאן תראבין
האזרח הישראלי הכלוא במצרים 11 שנה

בשבוע שעבר יצא ציר ישראל במצרים לביקור בכלא "לימן טורה" בקהיר.
זה כבר כמה שנים שנציגי ישראל הזוטרים במצרים
פוקדים את בית הכלא הזה,
מביאים עימם חפצים אישיים וחומרי קריאה לאזרח ישראלי -
שמתחת לאפה של התודעה הציבורית נמק בתאו
כבר כמעט 11 שנים.


עודה סלימאן תראבין הגיע לישראל ממדבר סיני כילד בן 10,
בשנות ה-90 המוקדמות.
מאז התגורר עם משפחתו סמוך לעיר רהט.

עם המעבר החוקי, יש לציין,
נותרה אחותו של עודה עם בעלה באל-עריש.

בסוף שנת 1999 יצא עודה יחד עם אימו לבקר את אחותו הבוגרת.

כשסיים את ביקורו, בשובו למדינת ישראל,
הזהיר אותו קצין הגבולות שלא יבקר שוב במצרים.

למרות אזהרתו הברורה של הקצין,
עודה לא שעה להוראות וחצה את הגבול בשנית,
ללא דרכונו הישראלי.

בעודו יושב בביתה של אחותו,
נעצר על ידי השלטונות המצריים והתבשר כי בהיעדרו,
נשפט על ידי בית דין צבאי בסיני ל-15 שנות מאסר.

על אביו נגזרו 25 שנות מאסר
באשמת חשיפת ידיעות וגילוי סודות צבאיים.

לא פחות מארבע שנים לקח לשלטונות המצרים
להודיע למדינת ישראל כי עצרו את עודה
והוא נמצא בשטחם.

במשך ארבע השנים שעברו מאז היעלמותו
פנו בני המשפחה המודאגים למשטרה,
אך הטיפול בסיפור נתקע.


בצערם ובתסכולם הרב,
פנו בני המשפחה אל עורך הדין מחמוד אל-סעאנא,
שניסה ליצור קשר עם
עורכי דין מצריים שייצגו את עודה.
אולם כל עו"ד מצרי שנחשף לפרטי הפרשה סירב לטפל בה,
הן משום שבעיני המצרים מדובר בפרשת ריגול -
והן משום היותו של עודה אזרח ישראלי.

מה הוא עשה שם?

מדינת ישראל לעולם לא יצאה עם הודעה רשמית לגבי מעשיו של עודה במצרים,
אך גורמים רשמיים מאשרים
שעודה לא היה מעורב במעשים פליליים.

למעשה,
עודה נהג לפקוד את בית הספר באופן סדיר
והוא חף מכל רישום פלילי במשטרה.

סימן שאלה גדול עוטף את המקרה של עודה תראבין.

משיחות שערך עודה עם גורמים מישראל שהגיעו לבקרו,
הכחיש מכל וכל כי הוא אכן ריגל לטובת המדינה.

גם ההיסטוריה של משפחת תראבין לוטה בערפל,
אך ניתן לספר כי משפחתו הגיעה לישראל מהכפר דהנייה,
"כפר המשת"פים" בשמו השני.