''מניקין'' באותו יום היית hמניקין ראשי וגופי תלויים מן התקרה גפיי פזורים על הרצפה פניי צבועות בצבעי אכזבה עיניי, פצעים פעורים ללא כְחַל וללא ריסים משקיפות על העולם ללא מוות וללא חיים.
וגם כי ידעו המומחים שאני רק מניקין נזהרו מלגעת בי ואמרו, זהירות. לא לגעת. זאת אמנות. ראו, פניה צבועים אכזבה עיניה פצעים פעורים ללא כחל וללא ריסים, פיה צוחק ובוכה כאחד אך מדוע פזורים גַפֶיהַ על הרצפה - אולי היא רק הלצה? ושאלו, לשם מה צומחת כלנית מתוך צווארה? ומישהו לחש (לבטח היית זאת את) כדי שיהיה גם משהו יפה ופורח ומושלם.
ואני חשתי כל מילה נוחתת על פניי כמו יריקה, ראשי וגופי תלויים מן התקרה, גַפַיי פזורים על הרצפה בין רגלי מומחים נַדִים בראשיהם כשופטים ובאישונים גְבישיים מתווכחים על מחירי.
"פני צבועות בצבעי אכזבה" - איזה משפט יפה. ואני תוהה לדעת מהם צבעי אכזבה. אהבתי, יקירתי. ותתחדשי על הצבעים היפים של הבלוג. הנה את רואה שאפשר. יפה מאד הרימונט שעשית לבלוג שלך.
''מניקין''
באותו יום היית hמניקין
ראשי וגופי תלויים מן התקרה
גפיי פזורים על הרצפה
פניי צבועות בצבעי אכזבה
עיניי, פצעים פעורים
ללא כְחַל וללא ריסים
משקיפות על העולם
ללא מוות וללא חיים.
וגם כי ידעו המומחים
שאני רק מניקין נזהרו מלגעת
בי ואמרו, זהירות. לא לגעת.
זאת אמנות.
ראו, פניה צבועים אכזבה
עיניה פצעים פעורים
ללא כחל וללא ריסים,
פיה צוחק ובוכה כאחד
אך מדוע פזורים גַפֶיהַ על הרצפה -
אולי היא רק הלצה?
ושאלו, לשם מה צומחת
כלנית מתוך צווארה?
ומישהו לחש
(לבטח היית זאת את)
כדי שיהיה גם משהו
יפה ופורח ומושלם.
ואני חשתי כל מילה נוחתת
על פניי כמו יריקה,
ראשי וגופי תלויים
מן התקרה,
גַפַיי פזורים על הרצפה
בין רגלי מומחים
נַדִים בראשיהם כשופטים
ובאישונים גְבישיים
מתווכחים על מחירי.