שיניתי את מוסיקת בית אבי אני מטפסת בסולם אחר מטפסת לאט, בלי כוח אבל בנחישות, ואולי כשאגיע ואתמזג במוסיקה האחרת, יהיה זה היום בו אנסוק למימדים חדשים. כי מה היא שְׁלֵמוּת האדם אם לא כל רגע מתחלף ומוסיקה בסולמות שונים ונהמה דקיקה של תאים מתפצלים -
* פוחדת לגעת בתעלות החרדה בודדה ומבולבלת, עיניה מביטות אל תוך מפולת הגוף הומֶה הַעצב כקול הֶמְיָת המים כי בדמעה תנדוד והדמעה תמציתה בְתוכָה מעיינות לא ידעתי ופרפרים שאת צבעם לא אראה.
3 כי נִפְתֶלֶת מאוד נפשי – גם נפשךְ, לא יצקו אותנו ברזל מים אנחנו מים סרטנים ודגים משוטטים במים נושמים מים
וְשַׁם נִהְיֶה נשימה אל נשימה קְשׁוּבָה ומילה למילה נוגעת
4 והם מביטים בי בסליחה - כבר זקנה, לא יודעים השמש עדיין יוקדת בקצות האצבעות החום ממיס תאים כשאחרים קופאים בְמַפולֶת הקרחונים
אדם אֶנוכִי, מתפעלת מִנָרְקִיסַי- רואה בבואתי בביצות
שיניתי את מוסיקת בית אבי
אני מטפסת בסולם אחר
מטפסת לאט, בלי כוח
אבל בנחישות,
ואולי כשאגיע ואתמזג
במוסיקה האחרת,
יהיה זה היום בו אנסוק
למימדים חדשים.
כי מה היא שְׁלֵמוּת האדם
אם לא כל רגע מתחלף
ומוסיקה בסולמות שונים
ונהמה דקיקה של תאים
מתפצלים -
*
פוחדת לגעת בתעלות החרדה
בודדה ומבולבלת, עיניה מביטות
אל תוך מפולת הגוף
הומֶה הַעצב כקול הֶמְיָת המים
כי בדמעה תנדוד
והדמעה תמציתה
בְתוכָה מעיינות לא ידעתי
ופרפרים שאת צבעם לא אראה.
3
כי נִפְתֶלֶת מאוד נפשי –
גם נפשךְ,
לא יצקו אותנו ברזל
מים אנחנו מים
סרטנים ודגים
משוטטים במים
נושמים מים
וְשַׁם נִהְיֶה
נשימה אל נשימה קְשׁוּבָה
ומילה למילה נוגעת
4
והם מביטים בי בסליחה -
כבר זקנה,
לא יודעים השמש עדיין יוקדת
בקצות האצבעות
החום ממיס תאים כשאחרים קופאים
בְמַפולֶת הקרחונים
אדם אֶנוכִי, מתפעלת
מִנָרְקִיסַי-
רואה בבואתי בביצות
אל תלך יחף על הפנים שלי.