יש אומרים שבעצם ה"המיון" שלך... אתה כבר קובע דעה נחרצת לגבי עצם הנושא...
.
גם כאן בקפה מכריחים אותנו למיין כל דבר שאנחנו מעלים ולתת לו כותרת... (אם כי אנחנו יכולים לבחור בכוונה נושא סתמי שכלל אינו מייצג את הכתוב/התמונה/השיר/הדיון)
.
לפני כמה שנים אני וחברה טובה שלי התחלנו לשלח שירים אחד לשני... כי שנינו מאוד אוהבים מוסיקה וזו הייתה דרך קומוניקציה נחמדה בלי הצורך לומר יותר מדיי במילים...
אני זוכר שהשירים הראשונים שהתחלנו להחליף היו שירים על "צבעים" (כי יש לה עיניים כחולות מהממות)...
אחר כך כבר לא היו לנו נושאים של ממש...
.
זה נחמד המיון הזה של הספרים בנושא החיות... הרי גם כשנכנסים לחנות ספרים יש נושאים על המדפים...
פעם חיפשתי ספר מפורסם בנושא היוגה... ולא מצאתי אותו... - אמרתי להם שזה לא יתכן שאין להם עותק אחד של הספר הזה... לבסוף חיפשו במחשב והסתבר שהוא מופיע במדף של ה"אוטוביוגרפיה" (כי כל הספר היה על אדם ספציפי)
.
והדבר שאני הכי אוהב למיין - זה אנשים !
נכון מאוד, זה אכזרי ביותר וזה לא ממש הוגן לתייג אדם ברובריקה מסוימת מבלי לתת לו צ'אנס לעבור לרובריקה אחרת שהוא היה מעדיף... זה אפילו סוג של גזענות...
אבל אם נלך לקיצונייות השנייה - הרי שאסור לנו להגדיר כלום, ואסור לתת "שמות" לשום דבר... וכ"ד
אז איך אפשר לחיות ככה ???
.
המיון הכי בסיסי שלי לכל דבר בחיים הוא ממש מיון פשוט :
אוהב
לא אוהב
.
עכשיו אני הולך "למיין" אותך....
(:
למיין מילא.... אבל לספור זה הרבה יותר נורא :)
מעדיפה להתחבר אל הצבעים האלה.. ועוד על רקע טפטוף הגשם ..
יש אומרים שבעצם ה"המיון" שלך... אתה כבר קובע דעה נחרצת לגבי עצם הנושא...
.
גם כאן בקפה מכריחים אותנו למיין כל דבר שאנחנו מעלים ולתת לו כותרת... (אם כי אנחנו יכולים לבחור בכוונה נושא סתמי שכלל אינו מייצג את הכתוב/התמונה/השיר/הדיון)
.
לפני כמה שנים אני וחברה טובה שלי התחלנו לשלח שירים אחד לשני... כי שנינו מאוד אוהבים מוסיקה וזו הייתה דרך קומוניקציה נחמדה בלי הצורך לומר יותר מדיי במילים...
אני זוכר שהשירים הראשונים שהתחלנו להחליף היו שירים על "צבעים" (כי יש לה עיניים כחולות מהממות)...
אחר כך כבר לא היו לנו נושאים של ממש...
.
זה נחמד המיון הזה של הספרים בנושא החיות... הרי גם כשנכנסים לחנות ספרים יש נושאים על המדפים...
פעם חיפשתי ספר מפורסם בנושא היוגה... ולא מצאתי אותו... - אמרתי להם שזה לא יתכן שאין להם עותק אחד של הספר הזה... לבסוף חיפשו במחשב והסתבר שהוא מופיע במדף של ה"אוטוביוגרפיה" (כי כל הספר היה על אדם ספציפי)
.
והדבר שאני הכי אוהב למיין - זה אנשים !
נכון מאוד, זה אכזרי ביותר וזה לא ממש הוגן לתייג אדם ברובריקה מסוימת מבלי לתת לו צ'אנס לעבור לרובריקה אחרת שהוא היה מעדיף... זה אפילו סוג של גזענות...
אבל אם נלך לקיצונייות השנייה - הרי שאסור לנו להגדיר כלום, ואסור לתת "שמות" לשום דבר... וכ"ד
אז איך אפשר לחיות ככה ???
.
המיון הכי בסיסי שלי לכל דבר בחיים הוא ממש מיון פשוט :
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מזל טוב יקירי,
אני את שלי חגגתי כבר לפני כשבועיים :)
למיין מילא.... אבל לספור זה הרבה יותר נורא :)
מעדיפה להתחבר אל הצבעים האלה.. ועוד על רקע טפטוף הגשם ..
והסושי הזה על הבוקרררר.... מדהים מדהים
למיין "דברים" זה לא תמיד עניין כל כך פשוט...
יש אומרים שבעצם ה"המיון" שלך... אתה כבר קובע דעה נחרצת לגבי עצם הנושא...
.
גם כאן בקפה מכריחים אותנו למיין כל דבר שאנחנו מעלים ולתת לו כותרת... (אם כי אנחנו יכולים לבחור בכוונה נושא סתמי שכלל אינו מייצג את הכתוב/התמונה/השיר/הדיון)
.
לפני כמה שנים אני וחברה טובה שלי התחלנו לשלח שירים אחד לשני... כי שנינו מאוד אוהבים מוסיקה וזו הייתה דרך קומוניקציה נחמדה בלי הצורך לומר יותר מדיי במילים...
אני זוכר שהשירים הראשונים שהתחלנו להחליף היו שירים על "צבעים" (כי יש לה עיניים כחולות מהממות)...
אחר כך כבר לא היו לנו נושאים של ממש...
.
זה נחמד המיון הזה של הספרים בנושא החיות... הרי גם כשנכנסים לחנות ספרים יש נושאים על המדפים...
פעם חיפשתי ספר מפורסם בנושא היוגה... ולא מצאתי אותו... - אמרתי להם שזה לא יתכן שאין להם עותק אחד של הספר הזה... לבסוף חיפשו במחשב והסתבר שהוא מופיע במדף של ה"אוטוביוגרפיה" (כי כל הספר היה על אדם ספציפי)
.
והדבר שאני הכי אוהב למיין - זה אנשים !
נכון מאוד, זה אכזרי ביותר וזה לא ממש הוגן לתייג אדם ברובריקה מסוימת מבלי לתת לו צ'אנס לעבור לרובריקה אחרת שהוא היה מעדיף... זה אפילו סוג של גזענות...
אבל אם נלך לקיצונייות השנייה - הרי שאסור לנו להגדיר כלום, ואסור לתת "שמות" לשום דבר... וכ"ד
אז איך אפשר לחיות ככה ???
.
המיון הכי בסיסי שלי לכל דבר בחיים הוא ממש מיון פשוט :
אוהב
לא אוהב
.
עכשיו אני הולך "למיין" אותך....
(: