כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    (ה)מיתולוגית.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד גלריות (0)

    בצו התמסרות

    14 תמונות

    תגובות (13)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/7/12 07:48:
    נוגע לוטף אך יחד עם כך גם צובט.. את הלב
      8/5/12 20:32:

    ונותר רק שם אחד.

     

    ולעיתים גם זה לא.

      21/4/12 00:51:

    צטט: shabat shalom 2012-04-20 21:25:53

    מכוסה או מכסה, ובכל זאת מספר הכל.




    כל כך יפה המכוסה או מכסה שכתבת.
    כל כך מדוייק. כל כך עמוק.
    השתהיתי זמן רב עם מילותיך, ידידי. כמו תמיד
    כמו בכל פעם מחדש.
    תודה שקופה ודקה, וה-הכל בה, ממני אליך.

     

      20/4/12 21:25:
    מכוסה או מכסה, ובכל זאת מספר הכל.
      20/4/12 11:50:

    צטט: נובה 2012-04-20 10:22:46

    הכל טבע. האור , הזמן, הכל נמחק. נותרו הרבה אכזריות ורוע. פה ושם ניצנצו אנשים בטוב ליבם בסיפורים מופלאים בל יאומנו.
    המחיקה הלא נמחקת הזו, לופתת.
    יקרה, אני כל כך נרגשת בכל פעם כשאת כאן.
    תודה שאת ממשיכה להגיע.
    ולגעת.
    ולדעת.
    תודה, יקרה.

     

      20/4/12 11:46:

    צטט: בןאור0 2012-04-20 10:04:53

    ההיסטוריה מתגלגלת על דף שנישכח.
    זהו. שהוא לא נשכח.
    תודה, בן האור. תודה.

     

      20/4/12 11:45:

    צטט: bfou 2012-04-20 00:56:46

    איזה שיר נורא שם.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    שיר של זלדה.

    תודה, ביפוריו. תודה.

      20/4/12 10:22:
    הכל טבע. האור , הזמן, הכל נמחק. נותרו הרבה אכזריות ורוע. פה ושם ניצנצו אנשים בטוב ליבם בסיפורים מופלאים בל יאומנו.
      20/4/12 10:04:
    ההיסטוריה מתגלגלת על דף שנישכח.
      20/4/12 00:56:
    איזה שיר נורא שם.
      19/4/12 20:16:

    צטט: הילייי 2012-04-19 17:38:50

    בהיר, מרושת שם, שחור עין

    נשר בנשיקת הווה, אל התמד ה-היה  (ההיה הוא דומם?  איך זה אפשר?   נדמה לי שכל עוד אנחנו לא דוממים, גם ה-היה, לא). 

    אבל, ה"עין" אל השחור, כמו מאכלת את הדומם אל רגע ההווה, האורגני.

     

    כמה מרגש לגלות ולהתגלות בפינה, חלון פתוח

     

     

     

     

     

     

     

    אהובה,

    ורק את יכולת היית להרגיש אותי מעבר לפיסיות הנושרת

    ולהגיע לכאן, לאסוף אלייך את שייריי.

    כמה תבונה יש בך. במבטך. באישוני לבך.

    "נדמה לי שכל עוד אנחנו לא דוממים, גם ה-היה, לא"

    לעולם לא היה אי-מי אי-זמן יכול לכתוב זאת כך, כמוך.

    הרשומה שהעליתי מספרת את סיפורו של שמי.

    והנגיעה שלך, פורשת אהבה מזוככת על רשת ההתבוננות האורגנית.

    אותך, אותך אהובה, מרגש לגלות. בכל פעם מחדש.

    לעולם תהיי לי חלון פתוח. מנשבת בדיוק כדי לעוף.

    תודה, אהובתי.

     

      19/4/12 17:38:

    בהיר, מרושת שם, שחור עין

    נשר בנשיקת הווה, אל התמד ה-היה  (ההיה הוא דומם?  איך זה אפשר?   נדמה לי שכל עוד אנחנו לא דוממים, גם ה-היה, לא). 

    אבל, ה"עין" אל השחור, כמו מאכלת את הדומם אל רגע ההווה, האורגני.

     

    כמה מרגש לגלות ולהתגלות בפינה, חלון פתוח

      19/4/12 11:55:

    הרשומה -

    זלדה ואני.

    פריטים נוספים בגלריה