צטט: נובה 2012-04-28 06:40:28
מיניפוסט חמוד בהחלט. כייף לעלות מדי פעם מהשפלה לחוצלארץ ירושלים והליטוף...תהני. לא שמעתי אותך ברדיו אבל נראה לי שעזבת מזמן את גובה המרצפות ואפילו הפנלים ; )
יקירה,
הגעת גם לכאן, עד אליי.
אינסוף קול התודה אלייך.
עדיין לא היה שידור, אעלה כאן את זמן השידורים,
אולי אפילו את ההקלטה.
הריצפה הולכת ומתבהרת כמקום קבוע, יש בה משהו בטוח
אבל ירושלים היא ללא ספק - לא מעט מחוץ לארץ.
מילותייך נפלאות, כמוך.
תודה, יקירה.
צטט: shabat shalom 2012-04-27 07:42:32
מחכה לקבל פרטים על מועד וערוץ השידור.
ידידי,
זו תמיד הפתעה מחדש לראות אותך כאן לידי.
כל כך תודה על התבוננותך.
אעלה פרטים על זמני שידור, ואולי אפילו הקלטה,
אם אצלח את הקטע הטכני.
תודת עומקים הגונים.
צטט: ה ד ר ק ו ן 2012-04-25 21:06:32
לפחות דבר אחד למדתי - על הבנין שאני מכיר ומעולם לא ידעתי את שמו.
גוני גונים התודה, דרקון.
צטט: דנה* 2012-04-25 12:33:52
וואו.! איפה אפשר להאזין לתוכנית? יש הקלטה? משהו? (גם צחקתי מהיעפת וההנחתה האמורה לבוא, שכן אולי כבר הגיעה).
דנדן,
כמה יופי לראות אותך כאן.
ואת היחידה [!] שצחקת מהיעפת.
כמעט כתבתי, כמובן,
אבל אין שום דבר מובן בכך.
האמיני או לא, כשכתבתי את המשפט הזה
אמרתי ב-עצמי, זה משפט שרק דנה תבין.
אני לא יודעת איך לומר לך...מילים לא אומרות מאום.
תודה, דנדן.
ואודות השידור - אני אעלה כאן את מועד השידור
ואולי, אולי אפילו את ההקלטה עצמה.
תודה, שאין לה שם, דנדן.
כמה הופתעתי.
אני מעלה כאן שכאלה.
יודעת שמעט יגיעו, אם.
ומודה לכל מי שבכל הזאת, מתבונן.
ופתאום-
הצפתם אותי במן ליטוף שכזה,
ורוח נדיבה של אצילות הלב.
ותודתי נפערה באילמות
ועדיין הולמת היא לספכם.
ביטווין ג'וב [אוי, זה נראה לא טוב במן עברית שכזו] -
תודה על מבט רך וכל כך מיטיב.
אהובה, המקום שאת מעניקה לי אתך,
הוא מקום צלול. תודה, אהובתי.
מצב זמני,
כמה שאני חסרה אותך.
כל כך תודה שכתבת כאן.
והמבט שלך, מנשיב דקוּת יפה
ועמוקה
של רוח.
תודה, יקרה.
גאליס,
לו היית יודעת איזה חיוך של עמוק
הגיע אתך וממך.
כמה טוּב את יודעת לפרוש.
תודה, יקירה.
תודה, בן האור.
תודה על הלמוּת הלב שהענקתם לי.

אז, אתמול הייתי בירושלים, ברשות השידור.
נסעתי כדי להקליט ביקורות ספרים.
על הפרק -
יומנה של אישה מודרנית ; ענת לויט
סודותיו של מורה נבוכים ; ד"ר מיכה גודמן
סוסית ; לאה עיני
הכל זריז ; שרי שביט
השפעה בלתי הוגנת ; רונית מטלון ואריאל הירשפלד
הבניין, אחד הדברים שמהדהדים אליך את ירושלים. ארמון סאתו. שהייתה, כך מסתבר, אשתו של מלך אתיופיה השני. אחר-כך הפך לבניין המושל הטורקי ומימי המנדט הבריטי שמש כבניין השידורים בארץ.
לרגעים, אי אפשר לרוות מהיופי האחר של העיר הקשה הזו.
בתוך החדרים, קולות מוכרים. אי אפשר לשייך לשמות, רק הצלילים פתאום כל כך נכונים.
האולפן קטן.
מיקרופון, דפים. קריאה.
האגו נמתח לי לכל הכיוונים. לא אהבתי את הידיעה הפנימית הזו, אבל חייכתי לכמה דקות ארוכות. אחר-כך הרהרתי ש-מה בעצם. ו-למה. אבל לא אלאה אתכם כאן.
לאחר שהוכרזתי כ- - כל מיני ומיני מילים טובות. סיימתי.
התיק על הכתף. הגובה - מעט יותר מהמרצפות. [זה בסדר, לא לדאוג, כבר נחתתי. אמנם יש יעפת קלה אבל לא נורא].
עוד קצת מהניחוח של כיפת הזהב שלפתע מזדקפת באמצע העיר.
ובחזרה לשפלה.
מפליא להבין שיש עדיין מקום לרדיו.
הספרים הבאים -
אמא ; ענר שלו
הכלה היהודיה ; הגר דורון
ילדה גדולה ; עמיחי שלו
הזאב האדום ; ליסה מרקלונד
ואודות הספר הנוסף עדיין לא החלטתי, אולי יהיה זה ספר השירים של ריקי דסקל.
נכון שזה מיני-פוסט חמוד? נכון.
תזכרו זאת לטובתי כשארתיח אתכם מחר עם רשומה אודות יום הזיכרון.