
גילוש יקרה שלי,
סטוי לא היה הכלב שלי,
הוא היה כלב שפגשנו בכפר חיטים שליד טבריה, התאהבנו בו, והוא בנו. מאז אימצנו אותו לחיקינו והיינו נוהגים לבקרו כול יום שבת וחג. בעקבות כך, הכרנו גם את משפחתו והתחברנו והפכנו לידדים. לדאבוני, יום אחד הגיע שליח של פיצה עם אופנוע וסטוי נבהל ממנו ונשך אותו בקלילות בידו, עקב זאת לקחו אותו להסגר, שם לצערי הרב, התנפל עליו כלב אכזרי ופראי ופצע אותו בכול גופו עד שנאלצו להרדימו. ומאז הלב שלנו נשבר, אנו ממשיכים לפקוד את סביבתו אך הוא לא נמצא בה יותר, רק זכרונותיו חולקים עימנו אוויר. תודה יקירתי האהובה על תגובתך היפה ועל השיתוף שלך, אוהבת מאוד:)
השארת חלל גדול בלבי, דמעה עצורה בעיני, תהייה ושאלה, לא מאמינה שהנך, רק בן שנתיים עם חיוך רחב על השפתיים מבט עמוק בעיניים, מפונק וקופצני, מתוק וערני, סטוי כלבלב אהוב שלי,
המבט העמוק בעיניך יישאר בלבי, המקום שבו ראיתיך יוותר בזיכרוני, הדרך האחרונה שהלכנו יחדיו, נותר הזיכרון האחרון ממך, מקווה שחשת את גודל אהבתי לך, איך חיבקתי ושמחתי כל פעם לראותך.
סטוי... מי בזנב משמחה לי יקשקש???
עצובה ולבי בוכה, החצר סביב ביתך ריק, רק תמונות שמחתך לביקוריי נשארו בזיכרונותיי, ממרום הבט בי וראה, כמה התרגשתי ואהבתי אותך, כבתה ההילה שסובבה סביבך כלבלב מתוק שלי, תמונותיך יתויקו בלבי לעולמי עולמים.