ללאה,דב וליגר
הרבה רגשי תודה מעוררות בי תגובותיכם והרבה הנאה.
לליגר-בהחלט מתאים לי לחשוב על הציור כעל חידה ויזואלית
ובאשר לבלוטי האלון-הם אכן מרחפים בעולמי וזאת מאז שהייתי בכיתה א'
ואחת הילדות הביאה לכיתה בלוטים. צורתם שבתה אותי . עשרות שנים לאחר מכן הם יוצאים בציורים...
אחת התכונות המופלאות של עבודותייך היא היכולת לראות
בתוכן את הדברים שאפשר לראות רק מ... בפנים, מתוך
חלקינו המדמיינים... ותעלומות אלה משתלבות היטב עם
הגרפיקה המפעימה פרי מכחולך, לכדי חידות ויזואליות
שמושכות את העיין והמוח לחשוב, לפענח... בילוי מענג
ביותר, הנאה גדולה.
עתה, גם אני כבר יודע מהיכן מגיעים פירות הברוש
שלמרגלותיו - מתוך בלוטי האלון המרחפים בעולמך...
יופי... אגדי.
צטט: שולה ניסים 2012-10-15 09:54:34
יונג דיבר על תת מודע קולקטיבי. ואני תוהה עד כמה נכונות התיאוריות שלו בדבר אותו תת מודע.**********
לנו קשה לקבל מושג כמו תת מודע קולקטיבי ובודאי שאין לנו גישה אליו,גם אם הוא חבוי אי שם בתוך החומר האפור.
כמה מרתק וההיפך מאפור היה לו גילינו את הדרך אליו...
צטט: qi 2012-10-14 15:29:26
אורנה, לא מצליחה להבין מה בציורים שלך גורם לי להרגיש חשופה ופגיעה.
אחרי כל ציור שאני "צוללת" לתוכו (ולא תמיד מגיבה), יוצאת אחרת ממה שנכנסתי.
(מתנצלת אם נשמע קצת מבולבל, אבל אלו התחושות הראשונות שעלו בי)
קי ,התגובה שלך מפתיעה ומעניינת אותי. אינני יודעת כמובן מה הסיבה לתחושתך,אבל אולי זה קשור איכשהו לעובדה שאני רואה ציור כגמור רק אחרי שהוא כבר חלק ממני וכבר נאמר הרבה על כך שהכי פרטי והכי אישי הוא גם הכי נוגע גם באחרים. בכל מקרה,מודה לך מאד על ההתבוננות וההתיחסות.אשמח לשמוע עוד אם יעלה בדעתך.
אורנה, לא מצליחה להבין מה בציורים שלך גורם לי להרגיש חשופה ופגיעה.
אחרי כל ציור שאני "צוללת" לתוכו (ולא תמיד מגיבה), יוצאת אחרת ממה שנכנסתי.
(מתנצלת אם נשמע קצת מבולבל, אבל אלו התחושות הראשונות שעלו בי)
מדיף ריח עובש חזק.
ימים רבים ניצב בספריה סגור.
הוא מספר על ימים קדומים,
על האדם הניאנדרטלי.
מעניין-האם נשא במוחו הענק
את זכרונות כל הדורות שקדמו לו?
כשם שהצפור והדבורה נושאות
את ידע בניית הקן והכוורת?
ואנחנו,נטולי האינסטינקטים,
כמה יכולים היינו ללמוד
לולא הבאנו בחשבון את הגבולות המקובלים?
אנחנו מנצלים רק חלק קטן ממוחנו,
קובעים המדענים-
האם בגלל גבולות המוסכמות
או סתם כשל אבולוציוני?
הלקטים-ציידים לא ראו פרי ברוש בתוך ספלול אלון.
גם אני לא.