.
![]()
.
פתיחה ישנה ה. הדרכים פתיחה חדשה ו. שבחי קלות הדעת א. הבקתה ז. שיר שמחת מעשה ב. היין ח. אשמרת שלישית ג. הספרים ט. קול והד ד. האב י. שיר העשירי וזמר של סיום.
ראה גם: 'כוכבים בחוץ' (תש"ה) – מספר 5; 'שירים שמכבר' (תשכ"א) – מספר 12; 'שירים שמכבר' (תשל"א 1972) – מספר 28 ו'כוכבים בחוץ' (תשנ"ה 1995) – מספר 65.
מהדורות נוספות (בנות 94 עמ') נדפסו בשנים תש"ד, תשי"א (שתי מהדורות) ותשט"ז. ראה גם: 'שירים שמכבר' (תשכ"א) – מספר 12; 'שירים שמכבר' (תשל"א 1972) – מספר 28 ו'שמחת עניים' (מהד' לבתי־ספר, 1971) – מספר 22.
נדפס לראשונה בנוסח שונה במקצת ב'דבר' (מוסף לילדים), שנה ב, גל' יא (כד) (כ"ד באלול תרצ"ג), עמ' 5, בשם: "בין תרצ"ג ובין תרצ"ד בא גד" (מס' 183).
חזר ונדפס ב'לילדים' (על שלושת מהדורותיו), עמ' 14־23 – מספר 33, 40 ו־45; ב'איזה פלא' (תשמ"ד 1983), עמ' 12־16 – מספר 57; כספר עם ציורים מאת צילה בינדר בשנת תשל"ג 1973 – מספר 36 וכספר עם איורים מאת דני קרמן בשנת 2005 - מספר 79.
התוכן: בדרך נא־אמון – שירי מכות מצרים – אילת.
מהדורות נוספות וזהות נדפסו בשנים תש"ז ותשי"א; מהדורות בנות 40 עמ' נדפסו על־ידי הוצאת מחברות לספרות בשנים תשי"ד (1953), תשי"ז ותש"ך.
ראה גם: 'שירים שמכבר' (תשכ"א) – מספר 12 ו'שירים שמכבר' (תשל"א 1972) – מספר 28.
מהדורות [=הדפסות] נוספות נדפסו בשנים תשי"ג ותשט"ז.
ראה גם: 'כוכבים בחוץ' (תרצ"ח) – מספר 1; 'שירים שמכבר' (תשכ"א) – מספר 12; 'שירים שמכבר' (תשל"א 1972) – מספר 28 ו'כוכבים בחוץ' (תשנ"ה 1995) – מספר 65.
קובץ ראשון של שירי העת והעתון שפורסמו ב'דבר' בשנים 1943 עד 1948. שולבו כאן גם מספר שירים שנדפסו לראשונה על דפי עתון 'הארץ' במדורו 'רגעים'. מהדורות [=הדפסות] נוספות נדפסו בשנים תש"ט ותשי"ב. מהדורה מחודשת בעריכת עוזי שביט הופיעה בשנת 2003.
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) – מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) – מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד־תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ג־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד־תשכ"ב (תשל"ב) –מספר 30; 'הטור השביעי', ספר שלישי, תרצ"ט־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) – מספר 59; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג־תש"ח (תשמ"ז) – מספר 61; 'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) – מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
קובץ שני של שירי העת והעתון שפורסמו ב'דבר' בשנים 1948 עד 1953.
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) – מספר 6; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) – מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד־תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ג־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד־תשכ"ב (תשל"ב) –מספר 30; 'הטור השביעי', ספר שלישי, תרצ"ט־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) – מספר 59; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג־תש"ח (תשמ"ז) – מספר 61 ו'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) – מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
על הספר: ראה רשימתו של נח טמיר.
כולל: שירי עיר היונה – שירים על רעות הרוח – כחוט השני – שירי נוכחים – שיר עשרה אחים.
מהדורה שניה [מתוקנת] נדפסה בשנת תשי"ח (1958).
ראה גם: 'עיר היונה' (תשכ"ג) – מספר 15 ו'עיר היונה' (תשל"א) – מספר 25.
שירים לילדים.
ראה גם: 'ספר התבה המזמרת' (תשל"ד 1973) – מספר 37.
נדפס במקורו ב'עיר היונה'.
התוכן: -
ראה גם: 'מחזות' (תשל"ג) – מספר 35, ו'כנרת, כנרת' (תשס"ב 2002) - מספר 76.
ראה גם: 'שירים שמכבר' (תשל"א 1972) – מספר 28, ומהדורה מתוקנת (1999) - מספר 69.
"כרך זה, ובו פרקי הטור השביעי עד תשי"ד (1954), מכיל מבחר מתוך שני ספרי 'הטור השביעי' שיצאו לאור האחד בהוצאת 'עם עובד' והאחד בהוצאת 'דבר'".
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) – מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) – מספר 7; 'הטור השביעי', תשי"ד־תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ג־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד־תשכ"ב (תשל"ב) –מספר 30; 'הטור השביעי', ספר שלישי, תרצ"ט־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) – מספר 59; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג־תש"ח (תשמ"ז) – מספר 61 ו'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) – מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
"בכרך זה קובץ מובחר מטורי 'הטור השביעי' שנדפסו ב'דבר' בשנים 1954 עד 1961.
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) – מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) – מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) – מספר 13; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ג־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד־תשכ"ב (תשל"ב) –מספר 30; 'הטור השביעי', ספר שלישי, תרצ"ט־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) – מספר 59; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג־תש"ח (תשמ"ז) – מספר 61 ו'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) – מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
ראה גם: 'עיר היונה' (תשי"ז) – מספר 8 ו'עיר היונה' (תשל"א) – מספר 25.
ראה גם: 'מחזות' (תשל"ג) – מספר 35 ו'פונדק הרוחות' (1974) – מספר 38. קטעים מתוך המחזה נדפסו ב'מולד', כרך כ', חוב' 171־172 (חשון תשכ"ג, נובמבר 1962), עמ' 489־491, בשם "אשמורת אחרונה" וכן שתי תמונות ("עולם האמנות" <מתוך תמונה שניה, מערכה שלישית> ו"שיבה אחרונה" <מתוך תמונה ששית, מערכה שלישית>) ב'משא' (מצורף ל'למרחב'), שנה י"א, גל' 54 (א' בטבת תשכ"ג, 28 בדצמבר 1962), עמ' [א',ב'].
סדרה של 45 שירים.
ראה גם: 'חגיגת קיץ' (תשל"ג) – מספר 34 ו'חגיגת קיץ' (תשל"ז 1977) – מספר 49.
ראה גם: 'מחזות' (תשל"ג) – מספר 35.
ראה גם: 'מחזות' (תשל"ג) – מספר 35.
סטירה סיפורית משובצת שירים.
חזר ונדפס ב'במעגל' (מהד' ראשונה, תשל"א 1971, עמ' 159־272 ובמהד' שניה, תשל"ה 1975, עמ' 177־291) – מספר 26 ו־43.
מבחר שירים מתוך שירי נ' אלתרמן.
שתי מהדורות [=הדפסות] זהות נדפסו בשנת תשל"ג.
מהדורות נוספות (סדורות מחדש, בנות 115 עמ') נדפסו בשנים תשל"ו, תשל"ח, תשל"ט, תש"ם ועוד.
"בכרך זה, מאמרי נתן אלתרמן שנתפרסמו ב'מעריב', למן אפריל 1967 ועד פברואר 1970, ערוכים לפי סדר הופעתם".
ראה גם: 'החוט המשולש' (מהד' שניה – תשל"ה 1975) – מספר 42.
חידות מנוקדות לילדים.
ראה גם: 'עיר היונה' (תשי"ז) – מספר 8 ו'עיר היונה' (תשכ"ג) – מספר 15.
בספר 59 מאמרים ורשימות המחולקים לשלוש חטיבות: 'על ספרות ותיאטרון', 'מראות', 'המסיכה האחרונה'. כולל הערות ביבליוגרפיות (עמ' 275־278). מהדורה שניה ומורחבת הופיעה בתשל"ה 1975 -- ראה מספר 43.
ראה גם: 'בין המשורר למדינאי' (תשמ"ז) – מספר 60.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
כרך זה זהה מבחינת תוכנו לכרך שהופיע בשנת תשכ"א בהוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת מחברות לספרות ככרך א' של 'כתבים בארבעה כרכים' (מספר 12) ; ראה גם מהדורה מתוקנת (1999) - מספר 69.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
כרך זה זהה מבחינת תוכנו לכרך שהופיע בשנת תשכ"ב בהוצאת דבר והוצאת הקיבוץ המאוחד ככרך ב' של 'כתבים בארבעה כרכים' (מספר 13). נוספו לכרך זה הקדמה מאת המביא לבית הדפוס, מנחם דורמן, וכן הערות ופירושים לשירים, לשמות ולענינים בהם עסקו ה'טורים' השונים.
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) – מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) – מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) – מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד־תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד־תשכ"ב (תשל"ב) –מספר 30; 'הטור השביעי', ספר שלישי, תרצ"ט־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) – מספר 59; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג־תש"ח (תשמ"ז) – מספר 61 ו'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) – מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
כרך זה זהה מבחינת תוכנו לכרך שהופיע בשנת תשכ"ב בהוצאת 'דבר' והוצאת 'הקיבוץ המאוחד' ככרך ג' של 'כתבים בארבעה כרכים' (מספר 14). נוספו לכרך זה הערות ופירושים לשירים, לשמות ולענינים בהם עסקו ה'טורים' השונים.
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) – מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) – מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) – מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד־תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ד־תשי"ג (תשל"ב) – מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שלישי, תרצ"ט־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) – מספר 59; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג־תש"ח (תשמ"ז) – מספר 61 ו'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) – מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
"... בכרך השלישי אספנו אותם טורים, שהיינו רשאים לראותם כבגניזת־ארעי בלבד והם, בחלקם הגדול, טורי כרך תש"ח על שלושת מדוריו המרכזיים: "אל, בריטניה נצור", "גנראל המן, גנראל חסיד, גנראל חורף" ו"בית הזכוכית" ... בכרך השלישי אף הוספנו מפתח לכל הטורים, לפי סידרם הכרונולוגי: ליד הטורים שנדפסו בספרים סימנו עמודיהם והצבענו על שינויי־שם, שחלו במקרים לא־מעטים אגב התקנת בטורים למהדורתם המקובצת" (מתוך הקדמת המלבה"ד, ספר ראשון, עמ' [4]).
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) – מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) – מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) – מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד־תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ד־תשי"ג (תשל"ב) – מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד־תשכ"ב (תשל"ב) –מספר 30; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) – מספר 59; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג־תש"ח (תשמ"ז) – מספר 61 ו'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) – מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
הספר מחולק לשני שערים: בשער הראשון – 'ילדה, כלבלב ופעמון', 'גד גבור ציד', 'האפרוח העשירי', 'חג האילנות' (נוסח מקוצר), 'באגוזים נשחקה' (מאת יצחק אלתרמן; נכנס בטעות), 'סוכתנו' (נוסח מקוצר), 'היורה', גשם יהי' (יוחס בטעות כיצירה מקורית של אלתרמן ולמעשה קטע מתוך שירו של ס' פדורצ'נקו בתרגומו של אלתרמן 'מי ימצא את סוף הדרך'), 'נס גדול היה פה' ו'עוג מלך הבשן'. בשער השני – שירים, סיפורים בחרוזים והצגות מתורגמים מיידיש ומרוסית: 'מאין בא הלחם' (מאת אליעזר שטינברג), 'לימפופו' ו'ברמלי' (מאת ק' צ'וקובסקי), שירים מאת קדיה מולודובסקי מתוך 'פתחו את השער' ('הקטטה', 'הגולם, או, מים שאין להם סוף', 'הטחנה', 'דינה סינית', 'על ראש ההר', 'גלגולין של מעיל', 'המכתב', 'סנדלים' ו'הילדה אילת'), 'מי ימצא את סוף הדרך?' (מאת ס' פדורצ'נקו), 'מי יגיע ראשון?' (מאת י' שוורץ), 'ערדל הפלא' (מאת ג' מטביב) ו'להקת היער' (מאת נ' גרנט).
ראה גם: 'לילדים', מהדורה שנייה מחודשת – מספר 40 ומהדורה שלישית – מספר 45,
סדרה של 45 שירים.
ראה גם: 'חגיגת קיץ' (תשכ"ה 1965) – מספר 17 ו'חגיגת קיץ' (תשל"ז 1977) – מספר 49.
ראה גם: 'כנרת, כנרת' (תשכ"ב) – מספר 11 ו'כנרת, כנרת' (תשס"ב 2002) - מספר 76; 'פונדק הרוחות' (תשכ"ג ו־1974) – מספר 16 ו־38; 'אסתר המלכה' (תשכ"ז) – מספר 19; 'משפט פיתגורס' (תשכ"ו) – מספר 18.
מהדורה [=הדפסה] נוספת נדפסה בשנת 1976.
ראה גם: 'האפרח העשירי' (תש"ג) – מספר 3.
שירים לילדים.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
"בעזבונו של נתן אלתרמן מצאנו עותק מוגה של 'ספר התיבה המזמרת', לאחר הדפסתו. מלבד תיקוני פיסוק, היו בעותק זה גם כמה שינויי נוסח, שהועתקו כולם למהדורה שלפנינו."
ראה גם: 'ספר התבה המזמרת' (תשי"ח 1958) – מספר 9.
"הוצג בתיאטרון בקאמרי".
הקובץ כולל מאמר פרי עטו של משה דיין – "הקול ההד" וכן שירים שונים מתוך 'כוכבים בחוץ', 'שמחת עניים', 'שירי מכות מצרים', 'עיר היונה', 'שיר עשרה אחים', 'חגיגת קיץ', 'רגעים', 'הטור השביעי' ו'החוט המשולש'.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
זוהי מהדורה מתוקנת למהדורה הראשונה אשר הופיעה בשנת תשל"ב. במהדורה זו מובא הנוסח המלא של השיר 'חג האילנות', מושמט שירו של יצחק אלתרמן 'באגוזים נשחקה' שכונס בטעות במהדורה הראשונה, מובא הנוסח המלא של השיר 'סוכתנו', מושמט השיר 'גשם יהי' ונוספו השירים 'התפוח הישן' ו'אבא נלחם לחופש' (שלא כונסו במהדורה הראשונה) ('אבא נלחם לחופש' הושמט מן המהדורה השלישית – ראה מספר 45).
ספר ראשון: תרצ"ד־תרצ"ז (318 עמ') – ספר שני: תרצ"ז־תש"ג (352 עמ').
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
בשני כרכים אלה כונסו לראשונה טורי 'רגעים' שהתפרסמו בעתון 'הארץ' בשנים 1934־1943, טורי 'סקיצות תל־אביביות' שהתפרסמו לפני כן בתוספת הערב של 'דבר', ו'נקודות השקפה' שהתפרסמו ב'הארץ'. לכל כרך צורף נספח של הערות הסבר. בסוף הכרך השני: רשימה כרונולוגית עם ציוני תאריכים מדויקים של השירים.
"מבחר מתוך מהדורת תשל"א".
"בכרך זה, מבחר מאמרי נתן אלתרמן שנתפרסמו ב'מעריב', למן אפריל 1967 ועד פברואר 1970, ערוכים לפי סדר הופעתם".
מהדורה מורחבת של מהדורת תשל"א. כוללת 6 מאמרים ורשימות נוספים שלא כונסו עד כה. כולל נספח והערות ביבליוגרפיות (עמ' 293־298).
סיפור בחרוזים.
נדפס לראשונה ב'כולם רוצים להיות גדולים', בעריכת שלמה טנאי וחזי לופבן (תל־אביב : ידידים, 1970), עמ' 16־20.
חזר ונדפס ב'לילדים' וב'איזה פלא'.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
במהדורה זו מושמט השיר 'אבא נלחם לחופש' אשר כונס במהדורה הקודמת.
"מהדורה זו רואה אור ביוזמתו ובסיועו של הוועד הציבורי להוצאת כל כתבי נתן אלתרמן."
בכרך הראשון פזמוני אלתרמן אשר נכתבו שנים 1934־1944 בשביל "המטאטא", ובשני פזמוני "לי־לה־לו" וכל מה שבא אחריהם, לרבות שירי־הזמר שנכתבו בהזדמנויות שונות ונעשו "שירי־עם"...
הלקט כולל עשרה שירים ומצורפים להם פירושי־מילים והסברים לשירים. כנספח לשירים מובאות שאלות לעיון וסיכום. הודפס בשניה בשנת תשל"ט.
מטרתן של 'מחברות אלתרמן' לפרסם מדברי המחבר שהם בבחינת "עיזבון" ואשר לא נכללו ב"כל כתבי" המחבר (מקור ותרגום), וכן להביא דברי מחקר ועיון ביצירתו. כרך זה כולל את מחזהו של נתן אלתרמן 'חוף המדוזה'. במדור 'עיונים' – מאמרים פרי עטם של דן מירון ("על שלושה שירי דרך"), רות קרטון־בלום ("חיוך ראשון ושני" – תמורות בפואטיקה האלתרמנית) ודב סדן ("בין שמדי ושלמה"). הכרך נחתם בביבליוגרפיה בעריכת גיורא בסין הכוללת: ספרים, שירים, 'סקיצות תל־אביביות', שירי 'רגעים', טורי 'הטור השביעי' ומאמרים מן השנים תשכ"ז־תש"ל שפורסמו ב'מעריב' וכונסו בספרו 'החוט המשולש'.
סדרה של 45 שירים.
ראה גם: 'חגיגת קיץ' (תשכ"ה 1965) – מספר 17 ו'חגיגת קיץ' (תשל"ג) – מספר 34.
עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד. שער נוסף: Selected poems
כרך זה כולל את שיריו המוקדמים (1931־1935) של נתן אלתרמן, שני שירים מתוך העזבון וחמישה תרגומים מן השירה הצרפתית. לסיום פרק השירה המוקדמת מובאת רשימה ביבליוגרפית אשר תפקידה להעמיד את הקורא על מקום הדפסתו של כל שיר ושיר ועל תאריך הופעתו לראשונה ברשות־הרבים. לאחר פרק השירה מובאים ארבעה מכתבים מאת נתן אלתרמן אל בתו, תרצה אתר. בפרק 'עיונים' מובאים שלושה מאמרים מאת דן מירון ("שירת הגודל והבינה בתחילתה"), רות קרטון־בלום ("הפרוזה השירית המוקדמת של נתן אלתרמן") ומנחם דורמן ("מקורותיו של 'משפט פיתגורס' ומשמעותו"). הכרך נחתם בסקירה מאת אילנה קדמי על מצב המחקר ועל הפעילויות בתחומי הספרות, התיאטרון והרדיו הקשורות בנתן אלתרמן ויצירתו.
שיריו המוקדמים, 1931־1935, נדפסו בנפרד בתשמ"ד 1984.
"הרשימות שנאספו לספר הזה נתפרסמו רובן בעתון 'הארץ' ומקצתן בשבועון '9 בערב' בעריכתו של אורי קיסרי. שיר־הסיום הוא הפרק האחרון ב"סקיצות תל־אביביות" של אלתרמן."
התוכן: תל־אביב : ציורים (עמ' 9־25). – קונכיות : ציור על פני החול (עמ' 26־28). – בסחרחורת : תמונות ופרצופים ממרכז מסחרי בתל־אביב (עמ' 29־51). – עיר ואם (עמ' 52־57). – זכרונות מן העתיד הקרוב (עמ' 58־65). – לגמל (עמ' 66־68). – הנמל ועירו (עמ' 69־71). – בתים ומבטים: הקאזינו; בית־העם וגן־רינה (עמ' 72־76). – מותר לומר (עמ' 77־78).
"בהתאם לתוכנית הלימודים החדשה בספרות לחטיבה העליונה".
"באסופה זו כונסו שירים מתוך שלושת הכרכים של 'הטור השביעי': תש"ג-תשכ"ב, וכן שירים מתוך 'עיר היונה', תשי"ח."
"רישומיו של אריה נבון הופיעו בשעתו במהלך המאורעות והם בחזקת ציורי-העת-והעתון המשתלבים כאן בטכסט האלתרמני."
"פנימי. מוגבל. להפצה בצה"ל בלבד."
כולל הקדמה, תולדות חיי נתן אלתרמן מאת אילנה קדמי, וכן שירים מתוך 'הטור השביעי' ומאמר מתוך 'החוט המשולש'.
כרך זה כולל קובץ שירים של נתן אלתרמן שראו אור לראשונה בין השנים 1935־1980 ולא נכללו באחד מספריו, שירים בתרגומו של אלתרמן (רובם הגדול נעשה מיידיש), פרי-עטם של משוררים בני זמננו, תושבי מדינת-ישראל (בטעות נכלל בקובץ תרגום של שיר פרי-עטו של שמחה יעקב איזין <"נוף של בוקר", עמ' 76> המיוחס לנתן אלתרמן ולמעשה הינו תרגומו של אליהו מייטוס); כמו כן כולל הכרך הקדשות של נ' אלתרמן שנרשמו בזמנו בספרים משלו, שהגישם לקרובים ולרחוקים. במדור 'פרקי-חיים ועדויות' מובאים רשימות של משה דיין, מנחם דורמן וסוניה רוזנברג. במדור 'עיונים' מובאים מאמרים מאת רות קרטון-בלום, ידידיה פלס, חנן חבר, אריאל הירשפלד, דן לאור, יהודית בר-אל, בן-עמי פיינגולד ואילנה קדמי.
הקובץ כולל: שירים - 'גד גבור ציד', 'עוג מלך הבשן', 'האפרוח העשירי' ו'היורה'. תרגומים - 'לימפופו' ו'ברמלי' מאת ק' צ'וקובסקי. שירי חג - 'נס גדול היה פה' ו'משחק בובות'. פזמונים - 'בקר טוב', למרחקים' ו'נומה בן'.
"מכונסים כאן וסדורים באופן כרונולוגי שיריו הראשונים של נתן אלתרמן מן השנים 1931־1935".
"תדפיס מ'מחברות אלתרמן'", כרך ב' (תשל"ט). כולל ביבליוגרפיה: עמ' 186־188.
"בכרך זה ... אנו מביאים את כל 'הטור השביעי' החיצוניים ... מפרק הזמן שבין פברואר 1943 ושלהי אפריל 1948, ערב כינונה של מדינת ישראל בכ"ח ניסן תש"ח. בסך-הכל מאה טורים המוצאים בזה לאור במקובץ לפי סדר פרסומם בעתון ומועדם."
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) - מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) - מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) - מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד-תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ג-תשי"ד (תשל"ב) - מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד-תשכ"ב (תשל"ב) - מספר 30; 'הטור השביעי', שלישי, תרצ"ט- תשי"ד (תשל"ב) - מספר 31; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג-תש"ח (תשמ"ז) - מספר 61 ו'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) - מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
"הספר רואה אור בעזרת החברה להפצת משנתו של דוד בן-גוריון".
"... למהדורה שניה זו ... נתוסף ... מאמרו של נתן אלתרמן 'חשיבותה של רצינות' ... ".
ראה גם: 'בין המשורר למדינאי' (תשל"ב) - מספר 27.
"טורים אלה משנים תש"ג-תש"ח הופיעו לראשונה במקובץ בכרך ד' של 'מחברות אלתרמן', תשמ"ו".
"בכרך זה ... אנו מביאים את כל 'הטור השביעי' החיצוניים ... מפרק הזמן שבין פברואר 1943 ושלהי אפריל 1948, ערב כינונה של מדינת ישראל בכ"ח ניסן תש"ח. בסך-הכל מאה טורים המוצאים בזה לאור במקובץ לפי סדר פרסומם בעתון ומועדם."
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) - מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) - מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) - מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד-תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ג-תשי"ד (תשל"ב) - מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד-תשכ"ב (תשל"ב) - מספר 30; 'הטור השביעי', שלישי, תרצ"ט-תשי"ד (תשל"ב) - מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) - מספר 59 ו'הטור השביעי', ספר חמישי, 1956-1948 (תשנ"ה 1995) - מספר 64 ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
דפים מתוך שלושה פנקסי העבודה של נתן אלתרמן בהם רשם על בעיית ההתנהגות היהודית בתקופת השואה. הפנקסים נכתבו ברצף אחד בחודשים אפריל-יוני 1954. על 'פנקסי העבודה של אלתרמן כמקור להבנת דרכו הספרותית והפוליטית בשנות המדינה' ראה הרצאתו של דן לאור בקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות. בספר הקדמה מאת דן לאור (עמ' 7־10), על שתי הדרכים: דפים מן הפנקס של נתן אלתרמן (עמ' 111־112) ואחרית דבר: עוד על שתי הדרכים, מאת דן לאור (עמ' 113־155). כולל הערות ביבליוגרפיות ומפתחות. על הנושא, ראה גם ספרו של רוני שטאובר הלקח לדור : שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים (ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תש"ס 2000), בעיקר עמ' 123 עד 134 (וראה במפתח).
ביקורות על הספר - ראה: שיחה על "על שתי דרכים" בהשתתפות עוזי שביט ואחרים, וכן, מאיר בראלי, יורם ברונובסקי ודינה פורת.
"מחזה שמלאכת כתיבתו לא הושלמה, נמצא בין ניירותיו של נתן אלתרמן לאחר מותו על ידי מנחם דורמן, שקיבל על עצמו לטפל בעזבונו הספרותי של המשורר."
"המחזה מספר את סיפורה הראשון של האנושות, שהוא סיפור התמיד שלה, כי כבר בסיפור הראשון אפשר להבחין ביסודות ובתופעות שישובו ויופיעו כסדר בדורות מאוחרים יותר. אורנאמו, מלך אור, מנסה לבנות חברה חילונית, מתקדמת וצודקת, הוא מורד באלים ובכוהניהם ומתמודד עם הבעיות שנוצרו עם סילוק האלים. מפעלו נכשל ונתן אלתרמן מנסה לעמוד על סיבות כשלונה של המדינה החילונית הראשונה בהיסטוריה. הצופה (הקורא) יבין דבר מתוך דבר וישלים לעצמו את הנמשל. "במידה שהדברים משל לזמננו", כתב אלתרמן, "הרי המשל הוא גם המחשה, אפשרות לומר את הדברים מתוכם, מצד המשמעות שבהם."
דבורה גילולה ערכה את הטקסט והוסיפה מבוא והערות (עמ' 7־82).
בכרך זה "קובצו בו יחד על פי הסדר הכרונולוגי של הופעתם ובלי שינוי נוסח, הטורים הגנוזים שהופיעו בפרק הזמן שבין תחילת יוני 1948 וסוף דצמבר 1956, זאת אומרת מן התקופה שבין מלחמת העצמאות ומבצע סיני."
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) - מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) - מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) - מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד-תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ג-תשי"ד (תשל"ב) - מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד-תשכ"ב (תשל"ב) - מספר 30; 'הטור השביעי', ספר שלישי, תרצ"ט-תשי"ד (תשל"ב) - מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) - מספר 59 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג-תש"ח (תשמ"ז 1987) - מספר 61; ו'הטור השביעי, תש"ח (מהדורה מחודשת) (2003) - מספר 78.
"מהדורה זו של 'כוכבים בחוץ' רואה אור במלאת עשרים וחמש שנה למותו של המשורר. היא מבוססת בעיקרה על המהדורה הראשונה של הספר בהוצאת יחדיו (1938), בתוספת התיקונים הקלים שהכניס אלתרמן במהדורות הבאות".
ראה גם: 'כוכבים בחוץ' (תרצ"ח) - מספר 1; 'כוכבים בחוץ' (תש"ה) - מספר 5; 'שירים שמכבר' (תשכ"א) - מספר 12 ו'שירים שמכבר' (תשל"ב 1972) - מספר 28.
מבחר שירים מאת נתן אלתרמן בליווי איוריו של שמואל בונים. הקובץ כולל שירים תל-אביביים, פזמונים מתוך 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', 'ימי אור האחרונים' ו'צרור נפלאות הקרקס'.
קובץ שירי אהבה מתוך 'כוכבים בחוץ', 'שמחת עניים', 'עיר היונה' וכן מתוך 'פזמונים ושירי זמר'.
כולל הקדמה ("פוטו רגע, פוטו נצח") מאת רוני סומק.
שירים על תל-אביב מתוך 'כוכבים בחוץ', 'עיר היונה', 'רגעים', 'הטור השביעי' ו'פזמונים ושירי זמר' וצילומים מאת אלכס ליבק. כולל הקדמה ("ההולכים רק אחרי עיניהם") מאת עלי מוהר.
ב"שירים שמכבר" כינס אלתרמן בראשית שנות הששים את שלושת ספרי השירה שלו, "כוכבים בחוץ" (1938), "שמחת עניים" (1941) ו"שירי מכות מצרים" (1944), אותם ספרים שבזכותם הפך למשורר הישראלי האהוב, הבולט והמשפיע בין בני דורו".
"במהדורה מחודשת זו, הרואה אור בשנת היובל למדינה, הוגהו כל השירים מחדש בקפדנות, מתוך כוונה להגיש לקהל הקוראים נוסח בהיר, מדויק ומוסמך ככל האפשר."
ראה גם 'שירים שמכבר' (תשכ"א) - מספר 12; ו'שירים שמכבר' (תשל"ב 1972) - מספר 28.
רוב השירים מתוך הטור השביעי, מיעוטם מתוך שירי שמחת עניים ועיר היונה.
כולל מבוא "לכל דור יש כלנית וזמר" מאת דן אלמגור.
ראה גם: 'כנרת, כנרת' (תשכ"ב 1962) - מספר 11 ו'מחזות' (תשל"ג) - מספר 35.
"מהדורה מחודשת זו רואה אור 55 שנים לאחר הופעת המהדורה הראשונה. מלבד תיקוני כתיב וניקוד קלים - זהה הטקסט של הספר הנוכחי לחלוטין למהדורת תש"ח. רק בתוכן העניינים הוספנו, למען הקורא המעוניין, את ציוני הזמן והמקום של הפרסום הראשון."
ב-2004 יצאה לאור מהדורה שניה, מתוקנת ובה 378 עמודים והכוללת הערות בשולי השירים מאת מנחם דורמן.
ראה גם: 'הטור השביעי', ספר ראשון (תש"ח) - מספר 6; 'הטור השביעי', ספר שני (תשי"ד) – מספר 7; 'הטור השביעי', עד תשי"ד (תשכ"ב) – מספר 13; 'הטור השביעי', תשי"ד־תשכ"ב (תשכ"ב) – מספר 14; 'הטור השביעי', ספר ראשון, תש"ג־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 29; 'הטור השביעי', ספר שני, תשי"ד־תשכ"ב (תשל"ב) –מספר 30; 'הטור השביעי', ספר שלישי, תרצ"ט־תשי"ד (תשל"ב) – מספר 31; 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו) – מספר 59; 'הטור השביעי', ספר רביעי, תש"ג־תש"ח (תשמ"ז) – מספר 61; 'הטור השביעי', ספר חמישי, 1948־1956 (תשנ"ה 1995) – מספר 64; 'הטור השביעי', ספר שישי, 1957-1967 (תשס"ה 2005) - מספר 80. .
"ספר הילדים הראשון שכתב ופרסם נתן אלתרמן".
Nathan Alterman
משורר, מחזאי, מתרגם ובעל טור.
נולד בפולין, עלה לארץ־ישראל ב־1925,
למד בגימנסיה "הרצליה".
שיריו פורסמו מאז 1931,
וספרו הראשון, "כוכבים בחוץ", נדפס ב־1938.
מ־1934 כתב בעיתונים "הארץ" ו"דבר",
שירה שהייתה גם פובליציסטיקה מחורזת במיטבה.
היה מהמשוררים הבולטים בקבוצת "יחדיו" שבראשה עמד שלונסקי,
ומ־1940 - במשוררי "מחברות לספרות" של ישראל זמורה.
כתב מחזות וכתב לילדים.
כתב פזמונים לתיאטרון הסאטירי,
"המטאטא" ו"לי־לה־לו",
בהם יותר מ־20 פזמונים שתל־אביב שימשה להם השראה.
תירגם לתיאטרון ממחזות שיקספיר, מולייר, ראסין, ועוד.
.
"זה היה בחנוכה,/
הילדים שכבו לישון,/
הכיתה היתה ריקה,/
רק הבהב עוד נר ראשון./
שקט, חושך, אין אדם…/
כלי הבית לבדם".
כך מתחיל שירו של אלתרמן "נס גדול היה פה",
המספר על משחק החנוכה ששיחקו כלי הבית בלילה,
אחרי שהתאוששו מפחדם ואמרו לשעון שהכלימם:
"שתוק טיפש, אמרת שטות,/
בעצמך אתה סמרטוט!".
הפרימוס יהודה בסיוע העציצים הצברים, הם המכבים,
הביסו באותו לילה את הכיסאות היוונים והקומקומים הפילים.
.