בקאסר אל יהוד, בחג האפיפניה, עם הצליינים שבחרו לטבול במי הירדן לבושים בחולצות טי ארוכות, עם הנזירות היפות הלבושות לבן, עם אלה הלבושות בשחור, עם הפטריארך הנכבד שכולם חיכו לו כמה שעות טובות ועדת מעריציו שצעדה עימו בתהלוכה ססגונית, ו...כן - עם העובדה המשעשעת משהו - שהיום חשפתי לאור את גאוות היחידה שלי כבעלת שורשים של רומניה , ונזכרתי באחת מ-5 המילים שאני יודעת (ולא יותר, כולל קללה וחצי :-) ) - ת ו ד ה - כדי להודות לצליינים מרומניה שהסכימו לשמש כ"דוגמני הבית" של חברי לקבוצת הצילום. ו...כן...הנקודה שעל הסנטר שלי איננה "נקודת חן", אלא הרשעה מוכחת לשוקולד שטעמתי קודם לכן...