.
שפיפון הנגב
(שם מדעי: Pseudocerastes persicus fieldi)
הוא נחש ארסי עבה המשתייך למשפחת הצפעוניים.

תפוצתו בנגב, סיני, מצרים, ירדן, דרום-מערב עיראק,
סוריה וערב הסעודית, בעיקר בחולות.

הוא בעל ראש משולש,
וצבעו הכללי צהוב,
ועל גבו כתמים חומים בעלי הילות בהירות.

קצה זנבו שחור.

אורכו מטר, ומשקלו כ-500 גרם.

מעל עיניו ישנן מעין זוג "קרניים",
אשר בניגוד לפרטים המקרינים של עכן החרטומים,
לשפיפון קרניים אלו עשויות מספר קשקשים, ולא קשקש אחד,
והן קצרות ועבות יותר.

הוא ניזון בעיקר בציפורים ומכרסמים שונים,
הצעירים ניזונים בעיקר מלטאות.

השפיפון שוכן בעיקר בשיחים באזורי חולות.
הנקבה מטילה כ-20 ביצים,
הבוקעות כעבור חודש לערך.

ההבדל בינו לבין השפיפון הפרסי
הוא במס' קשקשיו הנמוך יותר ומארסו שמכיל בעיקר ארס עצבי
וזאת בניגוד לארס השפיפון הפרסי הגורם לשטפי דם,
בדומה לרוב הצפעוניים.

הנחש... הוא גם סמל של הרפואה.

נחש - גימטריה - משיח.
.