.
האם "מכת הארבה" כבר מאחורינו? במשרד החקלאות מעדכנים היום בצהריים (רביעי), כי מאז הריסוס שהחל בשעות הבוקר לא נראית התרוממות של החגבים מן הקרקע. "משרד החקלאות מפעיל החל מאמש צוותי ריסוס אוויר וקרקע לטיפול בנחיל הגדול שחדר לישראל. . הסתיים כרגע גל הריסוסים שהחל בשעה 6:00,
והריסוס פעל לטובה,
נמסר בהודעת המשרד,
שלפיה רוססו 7,500 דונם ממזרח למושב כמהין.
"בעקבות הריסוס שהתבצע על ידי מטוסי ריסוס,
לא נראית התרוממות של ארבה מהקרקע.
במהלך היום יתבצעו השלמות של ריסוסים מהקרקע.
משרד החקלאות ממשיך לעקוב אחר הלהקות".
בריסוס השדות החקלאיים לקחו חלק שני מטוסי ריסוס,
לאחר שנחילי ארבה של מיליוני מעופפים חדרו בימים האחרונים לישראל ממצרים.
הסיבה שהריסוס החל בשעה מוקדמת היא
שהחגבים מתעוררים רק עם תחילת החום,
כמו כן, הכנפיים שלהם עדיין רטובים ומקשים עליהם במעופם.
כך שהמטרה הייתה להדבירם עוד קודם לכן.
בינתיים,
לשדות החקלאיים בדרום כבר נגרם נזק של כמה מאות אלפי שקלים,
בעיקר לגידולים של תפוחי אדמה.
.
במשרד החקלאות הבהירו כי אין חשש שהארבה יתקדם הלאה לאזור המרכז,
והוא ככל הנראה צפוי לנדוד בחזרה למצרים.
ארבה הוא השם שניתן לחגבים המתאגדים בלהקות.
הארבה יכול להתרבות במהירות רבה
בהיווצר תנאים מתאימים ולנדוד בלהקות.
הם פושטים על שדות ובמהירות רבה מכלים יבולים.
הם מסתגלים בנקל כמעט לכל סוג של מזון
(אך בדרך כלל לא לזית או לתמר).
החגב המדברי יכול לעבור מהמורות,
כאשר גופותיהם של הראשונים בנחילי הארבה מהווים מצע לחבריהם.
יש לו גם יכולת מסוימת לצלוח מים,
ודווח אפילו על נחיל שעבר את תעלת סואץ.
הוא רגיש לקור ומתענג על טמפרטורה גבוהה,
אך חום גבוה מדי (50 מעלות לערך) יכול לגרום למותו.
בשל ההזדקקות שלו לחום
אין הצאצאים שלו מגיעים לבגרות מינית במזרח התיכון,
ולכן בין פשיטה לפשיטה מארץ מוצאו, סודאן, יש תקופות רגיעה.
הזחל מגיח מהביצה כעבור 15-40 יום להטלה,
ואחר כך עובר כמה שבועות של תהליך התבגרות.
עד היום מהווה הארבה איום חמור על החקלאות,
במיוחד במדינות המתפתחות, בהיעדר ידע בהדברה וציוד מתאים.
המשך על סודות הארבה,
במדור התגובה.
תודה.