.
ארבה הוא השם שניתן לחגבים המתאגדים בלהקות.

הארבה יכול להתרבות במהירות רבה
בהיווצר תנאים מתאימים ולנדוד בלהקות.

הם פושטים על שדות ובמהירות רבה מכלים יבולים.

הם מסתגלים בנקל כמעט לכל סוג של מזון
(אך בדרך כלל לא לזית או לתמר).

החגב המדברי יכול לעבור מהמורות,
כאשר גופותיהם של הראשונים בנחילי הארבה מהווים מצע לחבריהם.

יש לו גם יכולת מסוימת לצלוח מים,
ודווח אפילו על נחיל שעבר את תעלת סואץ.

הוא רגיש לקור ומתענג על טמפרטורה גבוהה,
אך חום גבוה מדי (50 מעלות לערך) יכול לגרום למותו.

בשל ההזדקקות שלו לחום
אין הצאצאים שלו מגיעים לבגרות מינית במזרח התיכון,
ולכן בין פשיטה לפשיטה מארץ מוצאו, סודאן, יש תקופות רגיעה.



הזחל מגיח מהביצה כעבור 15-40 יום להטלה,
ואחר כך עובר כמה שבועות של תהליך התבגרות.



עד היום מהווה הארבה איום חמור על החקלאות,
במיוחד במדינות המתפתחות, בהיעדר ידע בהדברה וציוד מתאים.




המשך על סודות הארבה,
במדור התגובה.
תודה.