כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    יוסי וקסמן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד גלריות (0)

    יוסי וקסמן

    29 תמונות

    תגובות (76)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
    תכתוב גם על ניר - אל תהיה רע.
      19/9/08 16:24:

    העיקר שיש שולם.

    רצה לקנות.

      25/6/08 13:09:

    הסיפור נוגע משום שלכל אחד יש יחסים מורכבים עם בני משפחתו

    בכל מה שקשור ליחסי

    הורים ילדים

    יחסי אחים ....

     

    מקווה שתעלה בפוסטים הבאים גם קטעים נוספים מספרים האחרים שיצרת  

     

     

     

      9/5/08 09:56:
    רק הכרתי אותך וכבר אני מרגישה כל כך מחוברת....גם לי יש אח (צעיר ממני) שיש לי אתו קשר מאד חזק אחרי שנים של ניתוק. וזה בהחלט סיפור משפחתי. כך גם אבי ודודתי, כך גם בני ובתי. קשר מסתורי חזק יותר מכל קשר אחר, בנוי על הומור זהה וראיית עולם ייחודית שאין לאף אחד אחר חלק בה. איזה כיף כשקיים קשר כזה, אתה אף פעם לא לבד. מיכל
      30/1/08 19:57:

    כל הכבוד על האומץ לחשוף, לחפש, לבדוק, לחקור...

    אהבתי וממתינה לקרוא : )

      29/1/08 07:56:

    מתה עליך, כבר רצה לקנות את הספר!

      28/1/08 21:14:
    אשריך שאתה מוכשר לתעל את זכרונות העבר לספר מרתק, ואף להתמודד עימם בהצלחה.
      28/1/08 20:33:

    מזל טוב על השולם...

    יש לי את הגרסה הלבנה של הספר (ספר לפני הוצאה סופית) עוד

    לא יצא לי לקרוא אותו אבל אני אקרא גם אקרא בקרוב :)

      28/1/08 18:58:

    כיכבתי ציור מ ק ס ים.

     

    אהבתי כל כך מבלי לדעת את הסיפור שמאחורי

    איריס

      28/1/08 18:39:

    מרגש ביותר! ואגב ראיתי את ההצגה הכתובה, מומלצת מאוד!!!!

    קבל ממני כוכב על האיחוד המשפחתי *,

    אין כמו משפחה, זה כל כך נכון !

    בהצלחה עם הספר ועם יחסי אח-אחות המתחדשים 

      28/1/08 17:05:

         "ושבו אחים לגבולם..."                             הי יוסי,

    לצערי כל ניסיון להגדיל,

    כשל,

    אבל אתה וענת עשיתם מעשה גדול, וזה העיקר.

      כששני אחים נקרעים זה מזה, 2 משפחות, בני דודים וקרובים, נפרדים.

    כל הכבוד שהצלחתם לבנות את הקשר מחדש.

       אני מאחל לכם, שתשיגו את הפער שנפער משך 17  שנים!

     

        אכן האחת "משחקת" השני "מספר"

       ואללה אחים מוכשרים.

     אולי תכתוב מחזה שענת תשחק?

         יואב צח וכס,צוחק

      28/1/08 16:59:
    יוסי. בהצלחה עם הספר ומזל טוב על הסולחה המתוקשרתנשיקה
      28/1/08 16:07:

    שמח בשבילכם :-)

    (לא קל להכניס אנשים זרים לעולם שלך... כוכב על החשיפה)

      28/1/08 15:06:
    מרגש - אהבתי..(:
      28/1/08 12:26:
    נהנתי לקרוא
      28/1/08 09:13:
    מרגש ועם זאת כל כך עצוב !!!
      28/1/08 08:58:
    מרגש... מתה על אחותך.
      28/1/08 08:39:

    נושא מאוד רגיש- מע' יחסים בין אחים....

    לא פשוט כלל....

    חזק ואמץ!

      28/1/08 08:26:

    אחורתך המרשעת הרסה לי את הסרט עם גדי.

     

    על החתום: דני פלודה

     

    (:

     

    מאוד אהבתי את הפרק הזה...

      28/1/08 08:11:

    יש לך אחות והיא מדהימה

    אוהב אותה בכל מה שהיא עושה

    קולנוע , טלביזיה ותיאטרוןהיוזמה שלך והספר...

    ..כל הכבוד

    אגב , הצילום  שלה אתך , על המדרגות הזכיר

    את ענת וקסמן בסרט הראשון שלה , שכלל עירום וקטע

    ממנו הוצג בתכנית על הקרירה שלה בערוץ 8

    אם אני לא טועה , היא שיחקה תפקיד של חברה

    של נכה -פצוע צה"ל.

    סיפור מרתק

      28/1/08 07:48:

    אתה בטח מעריך את מה שיש לך עכשיו כי זה תמיד קורה אחרי שמאבדים משהו.

    מזלך שהיה לך תיקון. זה לא תמיד קורה.

     

    שמור על זה בהצלחה.

     

    דוד

      28/1/08 07:25:

    לא חשוב למה או כמהזמן הייתם ברוגז... העיקר שעכשיו מדברים,

    אל תבזבזו זמן וקדימה להשלים פערים של 17 שנה...

    ולכל הקוראים-להפנים את המסר, כמו במדבקות על הרכבים: "לאהוב , זה הרבה יותר טוב..."

    שמחה בשבילך...

     

      28/1/08 07:19:

    מזלטוף

     

    שאפו

    מגניב

      28/1/08 07:13:

    ב"ה

     

    היי יוסי, מזל טוב על ההשלמה

    לא ידעתי שאתם אחים

    ובטח רבים כמוני לא ידעו

    (לא שאני באופן כללי בעניינים של בראנג'ה ובוהמה וסלבס)

    ככה שזה מעולה שאנשים כמוני לא ידעו

    תמיד התייחסו אליך כאל יוסי וקסמן ולאחותך כאל ענת וקסמן

    ולא כאל "אח של.." "אחות של..."

    בהצלחה בספר הבא וגם בנוכחי

    אילנה

    רק עכשיו קישרתי.... אתם ממש לא דומים. טוב, אני צריך טיפים כדי לשקם את יחסי עם אחת האחיות שלי.... תודה.
      28/1/08 01:04:

    :)

     

      28/1/08 00:44:

    כל הכבוד

    שיהיה בהצלחה

     

      28/1/08 00:32:

    אחלה אחים!

    וצריכים לדבר על הכל ולא לגרום לרגע של פרידה בטח לא עם קירבה ראשונה

      28/1/08 00:01:
    ראשית ראיתי את הכתבה, קראתי מכמה סיבות, ראשית ענת היתה המכית שלי בטירונות בבהד 12, אחכ שרתנו יחד כי נשארתי בבסיס שנתיים. יום בהיר אחד גיליתי שהיא גרה דירה ליד הורי.....מעגלים שלנו הצטלבו שוב.....היא משגעת, אני אוהבת אותה, שחקנית בחסד, נגע ללבי איך אחים לא מדברים 17 שנים ? חבל על כל יום. בהצלחה
      27/1/08 23:55:

     

     

    רבי כשרונות אתם :-)

    יופי שהשלמתם

      27/1/08 23:53:

    כיף לשמוע שהמשפחה עכשיו הולכת ומתאחדת.

     

    אני מכיר את התופעה הזו של משפחות שמתפרקות מקרוב, ואין דבר יותר מצער מזה.

    עלינו, על כל אחד מאיתנו, מוטל המאמץ הזה, לשאוף לפזר הבנה ואהבה בין האנשים שמסביבנו, ובעיקר בין קרובינו.

    לגרום לאנשים להבין, לדעת לסלוח, לקבל את השונה ולנהוג בזהירות תוך התחשבות בעקרון החסד...

     

    אני מברך אותך, יוסי.

    כיף לשמוע על קשר כזה בין אח לאחות שמתרפא.

     

    המשיכו לאהוב, ואתה המשך לכתוב. כתיבה מאחה שברים...

     

    חיבוק!!! :)

     

     

    ערן.

      27/1/08 23:47:

    יוסי לילה טוב,

    ספור מפחיד, וחוזר על עצמו במשפחות

    עם סיפורי ברוגזים ממושכים,

    הלואי שמישהו שעדיין מצוי בסיטואציה

    הזו ילמד משהו...

    תודה ששיתפת אותנו,

    אשמח לקרוא את הספר.

     

      27/1/08 23:40:

    פשש...

    איזה תסריט !!

    וכאלה מוכשרים

     

    אהבתי את הציורים

      27/1/08 23:36:
    כל הכבוד על הספר ועל ההשלמה עם ענת. זה מרגש מאד. מאחר וגם אני אוהבת לכתוב, זה נותן המון המון השראה לצאת ולהעיז, גם אם חייבים לפעמים לחשוף דברים אישיים בדרך. אשמח לשמוע ממך עוד על עולם הכתיבה וההוצאה לאור בישראל. אני בטוחה שאהנה מקריאת הספר. ישר כוח.
      27/1/08 23:34:

    עשית לי טוב על הלב.

    רק אהבה. רק בפשטות.

    זה כל העניין.

     

    בהצלחה עם הספר השני, יקירי.

     

    שרון.

     

     

      27/1/08 23:24:

    שולם שולם לעולם

    ברוגז ברוגז אף פעם!

    שיחקתם אותה.

    שמח בשמחתכם!

    צחי

    קורץ

      27/1/08 23:16:
    כל יום לומדים משהו חדש. הגדלתי את האותיות קראתי ונהניתי. משפחה מוכשרת.

     

    שמחה עבורכם:)

      27/1/08 23:09:

    מממ

    חוששתני שאני מתחילה לחבב גם אותך :)

     

     

      27/1/08 23:08:

    וואוו ועוד פעם וואוו

    העיקר שהתבגרתם והשכלתם

    ושיהיה רק טוב

      27/1/08 22:57:

    אי אפשר איתם ( משפחה) ואי אפשר בלעדיהן.

    אתה אדם מיוחד מאוד

      27/1/08 22:55:
    המון תודות לכולכם!
      27/1/08 22:55:

     

    מורכב................

    איזה ביבזבוז.................. 17 שנה.................

    למה?

    בשביל מה זה טוב?

     

    אגו זה דבר נורא, הרסני.

    תשתדלו להיות נחמדים אחד לשני בשארית חייכם.

     

    באהבה רינה

      27/1/08 22:54:

     

    צטט: יוסי וקסמן 2008-01-27 22:02:12

    כדי לקרוא את המאמר יש ללחוץ עליו עם העכבר, ואז ללחוץ שוב והוא יגדל.

    ותודה לכולכם על התגובות, יוסי.

    יוסיניו...

    ניסיתי את השיטה וזה לא הולך!!  המאמר נעשה קטן יותר, ראבאאאאאאאאאאאק.  אבל מה.. .הוצאתי את המאמר להדפסה ו....... אקח את הזכוכית מגדלת, אותה פרי הזכירה בתגובה כאן.... חחחחחחחחחחחחח

     

      27/1/08 22:53:

    יוסי

     

    שמחה שהזמנת.

    אך פעם לא מאוחר לפיוס

    אף פעם לא מאוחר לחיבוק.

    בהצלחה לשניכם.

     

    פנינה

      27/1/08 22:50:

    כל כך כייף לשמוע על איחוד משפחות וביטול כל הברוגזים למינהם.

    החיים כל כך קצרים...תתחילו להנות מהביחד כמה שאפשר

    כי בשורה התחתונה המשפחה היא מה שנשאר איתנו בסופו של דבר.

    נהניתי לקרוא. תודה יוסי ובהצלחה בספר השני.

      27/1/08 22:49:
    אגב, אקרא את הספרים שלך בקרוב...
      27/1/08 22:48:

    שמחה על האיחוד המשפחתי ...

    תודה שהזמנת

    (אגב גם לי היה קשה לקרוא את האותיות הקטנות)

    אן

      27/1/08 22:47:

    טוב לדעת שהיא אחותך

    (כנראה אני לא בעניינים)

    על כל פנים

    היא מדהימה ומקורית

    תמיד כיף לצפות בה

    והיא אףפם לא משעממת..

    אני מאמינה שאתם דומים

    כי אתם מאותם הורים.

      27/1/08 22:46:

    17 ,שנות ברוגז.......

    מיותר.

    יאללה לאהבה. 

      27/1/08 22:45:

     

    אין ספק ששניכם פשוט מקסימים, הסיפור המשפחתי מהעבר נשמע מרתק לאין שאור, מחכה לספר שיצא לאור!! מזל טוב

      27/1/08 22:42:
    ברכות לאיחוד המשפחתי
      27/1/08 22:39:
    כוכב!
      27/1/08 22:38:

    יאללללה סולחה

     

    כל הכבוד יוסי

      27/1/08 22:36:

    קשר טוב זה בריא

    תמיד ולכל אחד

      27/1/08 22:36:

    מרגש.. משמח.. כל הכבוד לך אח שלה.. מגניב

      27/1/08 22:28:
    תמיד כייף לקרוא סיפורים על איחוד יוסי :))))))
    כל הכבוד  מקווה שיש לי כוכבים......אז מעניקה לך ממני
    *
      27/1/08 22:25:

     

    צטט: chan48 ( פיקי) 2008-01-27 21:49:33

    אוףףףףףףףףףףףף.........  האותיות כל כך קטנות במאמר שצרפת כאן... אני בגילי המופלג, גם משקפי קריאה לא עוזרים....

    האם יש אפשרות להגדיל את הכתובים? לצרף שוב את המאמר עם אותיות גדולות עבור ......... אלה שהם כבר בגיל פעמוני יובל ודרושים משקפיים?:-)

    וכמובן.... יפה לכם שהשלמתם, 17 שנים זה המוןןןןןןןןןןןןן זמן,  ואני מתארת לעצמי שזה לא היה פשוט לשמור בבטן את הברוגז הזה, את הכעסים, את המרירות, ולא היה קל גם בתקופות חגים, כשכל המשפחה מתכנסת יחד...

    מאחלת לכם שתשמרו על החיבור הזה המחודש....

    כל טוב

    חני ( פיקי)

    פיקולינה , לשם מה את מחזיקה זכוכית מגדלת ?
    למרות שלפעמים כדאי ורצוי לקרוא חלק מהדברים בקטן
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

      27/1/08 22:24:

    סופ טוב הכל טוב

    אך חבל על כל השנים שלא ההיתם בקשר

    הלוואי וזוהי חברות לכל החיים

     

    שילמדו כל האחים למינהם שכרגע ברוגז עם האנשים הכי

    קרובים אליהם.קשה לגשר על 17 שנים...

    בהצלחה

      27/1/08 22:21:

    שמחה תמיד לשמוע על הפי אנד במיוחד כשמדובר על אחים...

    אחת החוויות היותר קשות שהיו לי הייתה בילדותי כשאחותי הגדולה והאהובה עליי מרדה בכל העולם שממש לא ידע איך לאכול את זה. גם הוריי הנאורים מאוד החליטו לקבל עיצות משונות מגורמים מטפלים כשאחת ההצעות הייתה שאף אחד בבית לא ידבר איתה ולא ישתף איתה פעולה. המצב היה מבחינתי בילתי אפשרי ועל אף שהייתי ילדה מאוד קונפורמיסטית שברתי את השתיקה ובעצם החזרתי את כל המשפחה למצב של תקשורת... זו לא הייתה גבורה גדולה זה פשוט היה צורך קיומי עבורי...

    בהחלט מתרגשת בשבילך ומבינה.

    אבל כל זה מאחוריך ועכשיו תיהנה מהפרי האסור...

    בהצלחה עם הספר השני 

      27/1/08 22:06:

    יוסי, אני כ"כ שמחה בשבילכם. גם אני חווה ימי חסד מחודשים בקשר עם אחי ומתמוגגת עליו מחדש. ימים שחלפו - חלפו, אך על אלה שיבואו אנו עוד יכולים להשפיע.

     

    המשיכו ליצור, לשמוח ולאהוב. 

      27/1/08 22:02:

    כדי לקרוא את המאמר יש ללחוץ עליו עם העכבר, ואז ללחוץ שוב והוא יגדל.

    ותודה לכולכם על התגובות, יוסי.

      27/1/08 21:49:

    אוףףףףףףףףףףףף.........  האותיות כל כך קטנות במאמר שצרפת כאן... אני בגילי המופלג, גם משקפי קריאה לא עוזרים....

    האם יש אפשרות להגדיל את הכתובים? לצרף שוב את המאמר עם אותיות גדולות עבור ......... אלה שהם כבר בגיל פעמוני יובל ודרושים משקפיים?:-)

    וכמובן.... יפה לכם שהשלמתם, 17 שנים זה המוןןןןןןןןןןןןן זמן,  ואני מתארת לעצמי שזה לא היה פשוט לשמור בבטן את הברוגז הזה, את הכעסים, את המרירות, ולא היה קל גם בתקופות חגים, כשכל המשפחה מתכנסת יחד...

    מאחלת לכם שתשמרו על החיבור הזה המחודש....

    כל טוב

    חני ( פיקי)

      27/1/08 21:47:

    תודה..

    היה נחמד לקרוא את זה..

    זה נגע לי באופן אישי בכמה אפיזודות נשכחות מחיי..

      27/1/08 21:37:

    שמח בשמחתכם

     

      27/1/08 21:34:

     

     

     

    שורה תחתונה אין כמו משפחה 

    אחלה  -  יש לך אחות מדהימה  שמור על זה 

      27/1/08 21:34:

    חבל שאי אפשר לקרוא את הכתבה.

    בכל אופן שיהיה בהצלחה גם עם השולם וגם עם הספר.

    שחקנים הם עם מיוחד שצריך לדעת איך להתמודד איתם.

    מי כמוני יודעת

      27/1/08 21:31:

     

     

    יופי שהשלמתם , הכי טוב שולם:)

    גם אם זה קשה ויש משקעים וזה כואב וזה מרגיז ולא יודעת בדיוק מה הסיפור

    יותר טוב כך , ממקום שגם לי זה קרה ואני משערת שכמעט 99% מאוכלוסיית העולם

    עברה את זה, אז במילא חיים פעם אחת , אז יאללה שיהיה בהצלחה :)

      27/1/08 21:32:
    שמח שהשלמתם
      27/1/08 21:26:

    מדהים , הזמנתי את הספר...

    יש לי רעיון בשבילך לספר...

      27/1/08 21:25:

    לא חבל על כל השנים

    אבל לא נורא העיקר שהשלמתם

      27/1/08 21:25:

     אני מתה על אחותך השחקנית היא מוכשרת מאוד

    טוב שהשלמתם לעולמים  ממני רינת

      27/1/08 21:25:

    אחות שחקנית מקסימה ואח מוציא לאור ספרים,

    התפוחים כנראה נפלו לא רחוק אחד מהשני

    יפה יוסי

    לא ידעתי

    :)

      27/1/08 21:23:
    יפה מאוד שמח שיש השלמה במקום לריב שיהיה בהצלחה. שבוע טוב
      27/1/08 21:21:

     

    מה אתה אומר?!

     

    טוב, אני רואה שעיקר שהשלמתם...

     

     

    המשך שבוע נפלא!

      27/1/08 21:21:

    במשפחות הכי טובות ...

     

    קורץ