בנייני העיר החשמונאית היו קיימים עד עתה רק בכתביו של יוסף בן מתתיהו כעת, אחרי יותר מ - 2,000 שנים, מבנה מתקופה זו נחשף לראשונה בעיר דוד

את תקופת ממלכת החשמונאים

אנחנו זוכרים מדי חנוכה כבר יותר מ - 2,000 שנים, בזכות המסורת וכתביו של יוסף בן מתתיהו, שהצליחו לעבור מדור לדור. אולם כמות הממצאים הארכיאולוגיים מהתקופה שבה הייתה ירושלים בירת ממלכת החשמונאים מועטה ביותר. באופן סמלי דווקא בתקופת ימי החנוכה, המצב הזה משתנה, והעיר החשמונאית קמה מהספרים.

הסיבה: מבנה מהתקופה החשמונאית התגלה לראשונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.
מדובר בחפירות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד במהלך החודשים האחרונים, וכעת הולכים ונחשפים בהן שרידי מבנה מרשים מהתקופה החשמונאית (המאה השנייה לפנה"ס).

החפירות ממומנות על ידי ידידי עיר דוד. קירותיו הרחבים של המבנה עשויים אבני גיר מהוקצעות, שהונחו בשיטת בנייה האופיינית לתקופה החשמונאית. בתוך המבנה, המתנשא לגובה של כארבעה מטרים ושטחו 64-כ מ"ר, התגלו כלי חרס רבים, אך בעיקר המטבעות הם שהפתיעו את החוקרים.
המטבעות העידו שהמבנה הוקם בראשית המאה השנייה לפנה"ס, והמשיך אל תוך התקופה החשמונאית, ובמהלכה עבר שינויים מהותיים בתוכו.

מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, הסבירו כי "חשיבותה של תגלית זו היא בעיקר נוכח מיעוטם הבולט של בנייני העיר החשמונאית של ירושלים במחקר הארכיאולוגי."
לדבריהם, "למעט שרידי ביצוריה של העיר, כלי חרס וממצאים קטנים נוספים, עד כה לא נחשפו בנייני העיר עצמם. תגלית זו מגשרת על פער מסוים ברצף ההתיישבותי של ירושלים. העיר החשמונאית, שמוכרת לנו היטב מן התיאורים ההיסטוריים של יוסף בן מתתיהו, מקבלת לפתע ביטוי מוחשי."