ודווקא
כשהתבהרו השמיים
והתכלת
ארגה שמיכה של רוך
עם הצהוב המחמם של השמש,
בלי סימנים מקדימים מאמש,
גוש כזה של חנק
שחוסם את הגרון,
סימני תשישות נטלת שינה
מהלילה האחרון
וגם אם יודעת
שזה יעבור וזה בינתיים,
וילון של דמעות
מכסה את העיניים.
רוצה להעלים
את העצב המעצבן הזה
עמוק מתחת לשמיכה,
להניח את הראש על הכר
ולהתעורר מחר...