בהחלט חומר למחשבה.
במקום רבי הקומות, הנבנים למשל, בהר המנוחות בירושלים, שימוש יעיל ומיחזור קברים, בתת הקרקע..
לא מדובר בשימוש חוזר בעצמות, אלא במנהג יהודי של קבורה שניה, לאחר שנתאכל הבשר.
מקור הביטוי נאסף אל אבותיו הוא במנהגי הקבורה בתקופת בית ראשון. למשפחות ממעמד גבוה הייתה מערת קבורה. את המת היו מכניסים לתוך המערה ומחכים עד שכל הבשר יעלם. כאשר היו צריכים לקבור במערת הקבורה מת נוסף, היו אוספים את עצמות המת הקודם למאספה יחד עם עצמות בני משפחתו הקודמים וחוזר חלילה.
בימי בית שני המנהג השתנה. במקום להעביר את העצמות למאספה, העבירו אותן לגלוסקמאות נפרדות לכל מת.
הנקברים הונחו בכוכים שבקירות,
העצמות פונו מאוחר יותר, לשימוש חוזר.....
צילמתי בבית גוברין.