שלושת הלבנבנים-שנולדו אצלנו בגינה והאמא \r\n נטשה.\r\n מיץ מיץ הזללן\r\n כתם שחור הפחדן\r\n קטנטונת שאוכלת לאט\r\n\r\nואחד צבעוני- ששחף הבן שלי מצא משוטט \r\n במרכז והביא הביתה.\r\n ציון שאוהב להתגנב הביתה עם \r\n כל פתיחת דלת.
כל אבדה של בעל חיים מצערת, וכשיש כל כך הרבה זה קשה שבעתיים. עבודת קודש את עושה. גורל החתולים שבסביבתך שפר עליהם, עד שמגיע זמנם, ובאים אחרים. אל תישברי ותקשיבי לבת שלך. בוקר טוב ויום נפלא :)
הדסי, מצער ונוגע ללב מה שאת כותבת. בקושי הבחנתי בו בתמונה... שם למעלה. כזה מתוק.... וכן, בטח שיש המון כאב לב... קשה שלא יהיה. העצה של בתך ניצן נכונה, אבל לא ממש קלה ליישום.
קראתי לקטנצ'יק פורטי
מהמילה Fortune
הוא היה הגור של לילי
אחד מתוך שלושה
היחידי ששרד...
חשבתי שהשם יתן לו מזל להמשיך להיות
אבל זה לא ממש עזר.
הוא היה מחכה לי על גג השער
ושמח מאוד...בכל פעם שהגעתי
שמח לקבל ליטופים ולגרגר בקול רם
לילה אחד...ממש מאוחר
הוא ילל ייללה חזקה ושונה
כשיצאתי מבוהלת לבדוק
הוא פשוט חיכה לי שם שמוט ומותש
וביקש בייללותיו שאלטף אותו
לפני שהוא כבר לא.
שמתי אותו חלשלוש וסחוט על ברכיי
וליטפתי אותו הרבה מאוד
הגרון נחנק והלב נקרע לי.
בבוקר ההוא
הוא הצטרף לגן העדן של החתולים.
ניצני ביתי אמרה לי כבר בהתחלה
שאל לנו להעצב יתר על המידה
כי זהו גורלם
ואחרת לא נוכל לעמוד בטיפול בהם
אנחנו צריכים וצריכות להיות חזקים.
מאז אני מיישמת ומתנחמת
בעניין גן העדן ההוא.
יום נפלא
מהדס.