כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    OverCat
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      11/2/17 09:07:

    וואו סליחה שאני מצרפת משהו ארוך יחסית לתגובה....פשוט לא יכולתי להתאפק...וזה לא בריא להתאפק...כתבתי משו פעם על החיים בצנצנת...לונג טיים אגו....:) לא חייבים לקרוא הכל...אפשר לרפרף בנימוס


    (דובדבנים רקובים, או לחילופין:החיים מחוץ לצנצנת/כוח שאול)


    שנים היו שרויים בצנצנת. דובדבנים אדומים בוהקים ביופיים. שלמים. סמוקי לחיים. מחוייכים. היו כעוברים ברחם אימם. טופלו בדאגה. נולדו מאהבה. נדמה היה שרק אהבה גדולה יכולה לחזקם ולשמרם. ואכן, בתוך הצנצנת הרגישו מוגנים ושבעים. היא היתה כל עולמם. בוקר בוקר השכימו קום. שחו במים החמימים והקפידו לשמור על כושר. גם אם פה ושם לחץ והרגישו חנוקים, הביטו בחיים שמחוץ לצנצנת ,אך תמיד ידעו שמחוץ למים המבורכים, החובקים אותם בחום- בשביל דובדבנים כמותם אין חיים.
    קרני אור הבוקר האירו אותם והם נראו יפים מתמיד.
    ודאי היו יפים מהם. בצנצנות אחרות. ואולי היו גם אחרים, צעירים וחטובים שנופפו בזרועותיהם לאות ניצחון בין עלי העצים. ואילו הם כבר עולי-ימים ולמרות זאת, כיוון שטופחו, יופיים נבע מאושרם. והם היו שמחים בחלקם.
    בימים מהורהרים, ככל שגברה אמונתם כי שפר עליהם גורלם, נשמו נשימה עמוקה, מילאו ריאותיהם ועצמו עיניהם מאושרים. מי שהקפיד להתבונן, גילה שחיוך סמוי ומרוצה שב לעטר את שפתותיהם האדומות. בעונת הקיץ החמה הקפידו לצאת אף לשחיות לילה. מכל הלילות אהבו את אלה שירח מלא עקב אחריהם באהבה וליווה את אושרם.
    כל מי שהיה מחוץ לצנצנת תהה עד מתי יכולים דובדבנים ברוכי שנים לשרוד בתנאים משמרים שכאלה. מה סוד הנוזל שנותן להם חיים טובים ומפנקים שכאלה?

    והנה יום אחד, ללא הכנה מוקדמת וללא כל התראה, הוסר מכסה הצנצנת.מבוהלים הביטו הדובדבנים ומיקדו מבטם אל-על, מתאמצים לזהות את מהות השינוי שניכפה עליהם. אויר חדש נכנס לצנצנת ועכר את חייהם השלווים. יד נעלמה טילטלה את כל שנראה שלם עד כה ופגעה בשלמות החיים שבצנצנת. לא עוד ביטחון אין קץ. לא עוד חיים בבועה.
    ימים אחדים היו שרויים במצוקה קיומית. גופם היתכווץ מפחד.
    לפתע היו ככל דובדדבן בגילם. מעט מקומט. דהוי משהו. מריר.
    זכרונות על ימים של פריחה הציפום ודמעות רבות נמהלו במים המבורכים ששמרו על טריותם שנים. העתיד הלא נודע נראה מאיים מתמיד. גורלם נחרץ. נכון שהגרעין בתוכם היה חזק ומלא כוח, אך קצרה ידו מלהושיע. סימני הריקבון לא אחרו לבוא. גופם נחלש. כל כוחם נטשם. האם היה זה באמת רק כוח שאול?

      11/2/17 06:58:

    רעיון יפה.