כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    דינה גונה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      21/9/09 23:54:


    אייזק שטרן (21 ביולי 1920 - 22 בספטמבר 2001). כנר יהודי-אמריקאי, הנחשב לדעת רבים לאחד מגדולי הכנרים הווירטואוזים של המאה העשרים.

    שטרן נולד בעיר קרמניץ בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה. משפחתו היגרה לארצות הברית כשהיה בן עשרה חודשים והתיישבה בסן פרנסיסקו. את שיעורי המוזיקה הראשונים שלו קיבל מאמו, לפני שנרשם לקונסרבטוריון של סן פרנסיסקו בשנת 1928, שם למד כינור אצל נחום בלינדר. בהופעת הבכורה שלו ב-18 בפברואר 1936 ניגן את הקונצ'רטו לכינור מס' 3 של סן-סאנס, עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו, בניצוחו של פייר מונטה.

    שטרן היה חבר בשלישיית איסטומין-שטרן-רוז, עם הפסנתרן יוג'ין איסטומין והצ'לן ליאונרד רוז.

    בשנת 1979 הזמינה ממשלת סין את שטרן לסייר ולהורות בארצה. מפיק הסרטים מאריי לרנר ליווה אותו והפיק את הסרט ממאו עד מוצרט, שזכה באוסקר לשנת 1980 כסרט התעודה הטוב ביותר.

    שטרן נודע לתהילה בהקלטותיו ובתמיכתו בנגנים צעירים. בין תגליותיו היו הצ'לן יו-יו מה והכנרים יצחק פרלמן ופנחס צוקרמן. היה לו גם תפקיד מרכזי בהצלת קרנגי הול מהריסה בשנת 1960, והאולם הראשי בבניין קרוי כיום על שמו.

    הוא עמד בקשר מתמיד וחם עם ישראל והרבה לנגן בקונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הוא נודע בסירובו לנגן בניצוחו של הרברט פון קאראיין, ששיתף פעולה עם המשטר הנאצי ואף הצדיע במועל יד בקונצרט מיד לאחר האנשלוס באוסטריה. כך נהג גם יצחק פרלמן.

    בין השאר, הקליט שטרן קונצרטים משל ברהמס, באך, בטהובן, מנדלסון וויולדי ויצירות מודרניות מאת סמואל ברבר, בלה ברטוק, איגור סטרווינסקי וליאונרד ברנשטיין. כמו כן היה הכנר מאחורי הקלעים לשחקנים בכמה סרטים, כנר על הגג, למשל.

    [עריכה] פרסים ואותות הוקרה:
    פרס גראמי לביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית:
    עמנואל אקס, חיימה לארדו, יו-יו מה ואייזק שטרן על ברהמס: רביעיות פסנתר (אופוס 25 ו-26) (1992)
    יוג'ין איסטומין, ליאונרד רוז ואייזק שטרן על בטהובן: כל שלישיות הפסנתר (1971)
    פרס גראמי למפעל חיים, 1990.
    פרס וולף באמנות (מוזיקה) לשנת 1987.

    מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A7_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%9F

     

     


    זה מה שפורסם  עליו לפני 8 שנים

    הכנר האגדי אייזק שטרן נפטר אתמול (שבת) בגיל 81, מאירוע לב. שטרן נחשב לגדול הכנרים בני דורו ולמי שסייע לקריירות של כנרים צעירים ממנו להמריא, ביניהם אייזיק פרלמן, פינחס צוקרמן, שלמה מינץ ויו-יו מה. הוא נפטר בבית החולים קורנל מדיקל סנטר בניו יורק, מותיר אחריו אשה – לינדה ריינולדס שטרן, לה נישא בשנת 96', ושלושה ילדים משלוש מערכות נישואין קודמות – הבת שירה, רבנית, והבנים מייקל ודיוויד, שניהם מנצחים. לשטרן היו גם חמישה נכדים.


    שטרן היה אחד האמנים הקלאסיים בעלי מספר ההקלטות הגדול ביותר בהיסטוריה, והוא אחראי ליותר מ-100 הקלטות. תומך נלהב של ישראל כמו גם של אולם
      
     
     
     
    הקרנגי הול בניו יורק (אותו הצליח להציל מהריסה) – שטרן הופיע באולם המפורסם למעלה מ-175 פעמים. המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית, מאסטרו זובין מהטה, אמר עם פרסום הידיעה על מותו של שטרן: "העולם הפסיד את גדול המוזיקאים של המאה, אשר היה השראה לדורות של מוזיקאים צעירים ומבוגרים שחוו מוזיקה עילאית בהשפעתו הרוחנית והמקצועית". מהטה הוסיף: "איבדתי חבר ואדם שיעץ לי כל חיי. מילותיו וחוכמתו נתנו לקשת המוזיקלית שלי מימד נוסף".

    מעולם לא למד בקולג'


    שטרן נולד ב- 1920 באוקראינה, והיגר עם הוריו לאמריקה כשהיה בן עשרה חודשים. הוריו התיישבו בסן פרנסיסקו, ושטרן הצעיר החל לקבל שיעורי פסנתר בגיל שש. שנתיים מאוחר יותר, כששמע חבר מנגן בכינור, התאהב בכלי ועבר לנגן בו באופן בלעדי. הוא למד בקונסרבטוריון של סן פרנסיסקו, תחת השגחתו של נאום בלינדר, אז מנצח התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו וכנר מבוסס בזכות עצמו. "הוא לימד אותי ללמד את עצמי – הדבר הגדול ביותר שמורה יכול לעשות בשבילך", נזכר שטרן בראיון ל"גארדיאן" בשנת 1987. שטרן מעולם לא למד בקולג' רגיל.

    כעבור שבע שנים, בינואר 1943, הופיע לראשונה בקרנגי הול, יחד עם הפסנתרן אלכסנדר זאקין, שיהפוך למלווה הקבוע שלו. "ניגנתי אז כמעט בהתרסה, רק כדי להדגים להם את המיומנות שלי, את מה שאני מסוגל לעשות עם הכינור", שטרן נזכר בספרו האוטוביוגרפי מ- 99'. בעקבות אותו מופע כתב המבקר וירג'יל ת'ומפסון מה"הראלד טריביון" כי שטרן הוא אחד הכנרים הגדולים בעולם.

    הופעה מול מסיכות גז


    בהמשך הופיע שטרן באינספור מקומות מסביב לעולם, כולל בהר הבית בירושלים, זמן קצר לאחר שצה"ל החזיר אותו לשליטת ישראל ב- 67', ובסין – מספר חודשים לאחר חידוש יחסיה הדיפלומטיים עם ארה"ב ב- 79'. הוא סירב בתוקף להופיע בגרמניה. קונצרט מפורסם שנתן בירושלים ב- 91' הופרע על-ידי צפירת האזעקה בעקבות ירי טילים על ישראל במלחמת המפרץ. לאחר שהקהל באולם חבש מסיכות גז, נאלצה התזמורת לוותר על המופע המתוכנן שכלל נגני כלי נשיפה ושטרן התנדב לחזור לבמה ולנגן סולו לכינור של באך. שטרן לא חבש מסיכה, ובהמשך אמר כי לא האמין שסדאם חוסיין ישגר טילים לעבר ירושלים, על מסגדיה והאוכלוסיה הערבית הנרחבת המתגוררת בה.

    באמצעות קרן התרבות האמריקאית-ישראלית סייע שטרן במימון לימודיהם של נגנים ישראליים רבים, ביניהם פרלמן וצוקרמן. הוא יזם גם את לימודיו של יו-יו מה עם הצ'לן המפורסם ליאונרד רוז, שאיתו הקליט במסגרת הטריו איסטומין-סטרן-רוז. בשיא הקריירה שלו, נתן שטרן למעלה מ- 200 מופעים בשנה. נגינתו הוקלטה גם לסרטים "הומורסקה" ו"כנר על הגג", וכן לסידרת הילדים "סזמי סטריט". הסרט התיעודי זוכה האוסקר "ממוצארט למאו" תיעד את מסע הופעותיו של שטרן בסין בשנת 79'.

    לא סלח לגרמניה


    שטרן סיים את החרם הפרטי שהטיל על גרמניה בשנת 99', והעביר שם סמינר לימודי בן תשעה ימים. הוא נימק כי הגיע הזמן לבדוק את האופן בו מפנימים מוזיקאים גרמנים צעירים את המורשת המוזיקלית של באך, בטהובן, בראהמס ומנדלסון. "זה לא אנושי שלא לתת לאנשים סיכוי להשתנות", אמר בקשר זה. "בביקורי שם אני לא סולח על שום דבר", הבהיר.

    עוד אמר שטרן בהקשר למפעלותיו החינוכיים: "יש לי האחריות להעביר לדור הבא את מה שלימדו אותי מוריי. זה שומר אותי צעיר ומזכיר לי מאיפה באתי".

    "יהודי בכל רמ"ח איבריו"


    יענקלה מישורי, נגן הקרן הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וחבר הנהלה במשך 18 שנים, סיפר ל-ynet: "הקשר בין שטרן לתזמורת החל בשנת 1949 והתחזק לאורך השנים. הוא השתתף בכל ציוני הדרך החשובים של התזמורת ושל הארץ. בשנת 1957 הוא השתתף בקונצרט הפתיחה של היכל התרבות בתל-אביב לצדם של ליאונרד ברנשטיין, ארתור רובינשטיין ופול טורטלייה, בסיור ההופעות הראשון של התזמורת בארה"ב ובעשרות קונצרטים אחרים". לדברי מישורי, "שטרן הזדהה מאוד עם מדינת ישראל והרגיש יהודי בכל רמ"ח אבריו. הוא היה ידוע כמקדם ותומך בנגנים צעירים, ובשנת 1982 במסגרת פסטיבל הוברמן ניגנו שטרן, פרלמן, צוקרמן ומינץ את ארבע העונות של היידן כמחווה של תודה מהתלמידים למורם האהוב


    וזה מה שבנו מעיד על אביו
     אביו, הכנר הנודע אייזיק שטרן, דוד שטרן מדבר בהערכה גדולה אך ללא סנטימנטליות. "אבי היה מוזיקאי טבעי. מוזיקה לא הייתה עבורו קריירה, אלא דרך לתקשר. הוא לא עבד בשביל כסף. מוזיקה היתה הכל בשבילו, וזו המורשת העיקרית שלמדתי ממנו. אני אוהב להיות על במה ולעשות מוזיקה. יש את הרגע הזה שבו הכל נשכח, ואתה נמצא לגמרי בתוך המוזיקה. מבחינתי, הרגע הזה הוא המורשת של אבא שלי".

    "בארה"ב בכל מקום - הכל אותו דבר

    באופן פרדוקסלי, שטרן מתמחה היום בביצוע מוזיקת בארוק בכלי תקופה ובגישה אותנטית, גישה שאביו נחשב לאחד ממתנגדיה העיקריים. "אבא שלי שנא כלי תקופה, נקודה", הוא צוחק. "אני, לעומתו, אוהב מאד לעבוד איתם. זה איפשר לי ללכת לכיוון חדש וליצור קול משלי, בלי להיות תלוי באבי".

    לדבריו, לעבודה על מוזיקה מוקדמת עם כלי תקופה יש יתרונות מוזיקליים משמעותיים. "אני חושב שזמרים שרים בצורה שונה כשמלווים אותם כלי תקופה. הם לא צריכים לחשוש שהתזמורת תהיה חזקה מדי, ובגלל הצבע התזמורתי יש גם קשר טוב יותר בין הכלים לבין הזמרים. בעתיד אני מתכנן להביא את הרכב הבארוק שלי לארץ, ולעבוד עם כלי תקופה. אני מתכנן גם שיתוף פעולה עם המרכז למוזיקה בירושלים, שאבי היה מזוהה איתו שנים ארוכות (המרכז למוזיקה בירושלים מקיים זה שנים סדנאות לביצוע מוזיקה מתקופת הבארוק בכלי תקופה- ע.ש.). אבל כרגע זה עדיין בשלב התכנון".

    שטרן מציין כי אסכולת הביצוע התקופתית תפסה יותר באירופה, ופחות בארה"ב. "מבחינה זו יש לי ביקורת על מה שקורה בארה"ב", הוא אומר. "באירופה יש אסכולות שונות של נגינה, והדברים יותר מגוונים. בארה"ב, בכל מקום - הכל אותו דבר. זה נשמע כמו מכונה משומנת של מוזיקה, אבל אין גיוון".

    *ולשאלת מיליון הדולר - מהי עמדתך לגבי ביצוע וגנר בארץ?

    "זו שאלה מורכבת. יש עמדה שאומרת שיש דור שקושר בין וגנר לבין השואה, וצריך לחכות עד שהדור הזה יחלוף. מצד שני, אם לא נבצע מוזיקה של מלחינים אנטישמים או מלחינים שמזוהים עם הנאצים, לא נגיע רחוק. הרי גם מוסורגסקי ובטהובן נופלים לקטגוריה הזו. אישית, אני לא חושב שלקהל הישראלי נגרם נזק בכך שלא מבצעים כאן וגנר. לי אין צורך מיוחד לבצע אותו. יש משהו מאד לא טבעי בוגנר, ותמיד כיף לי לחזור לרפרטואר איטלקי אחרי שאני מנצח על המוזיקה שלו. אני חושב שהאורך והכבדות של האופרות שלו לא מתאימות לקהל הישראלי. אני תמיד נזכר בבדיחה של וודי אלן בהקשר הזה, שאומרת שאחרי שהוא שומע וגנר מיד מתחשק לו לצאת ולכבוש את פולין. אני מעדיף לבצע רפרטואר מהבארוק, או יצירות לא מוכרות מהתקופה הקלאסית או הרומנטית. זה נראה לי לא לעניין לבצע וגנר סתם כדי לעשות רעש. זה לא נמצא בעדיפות כרגע,לא לי ולא לבית האופרה". *

    פריטים נוספים בגלריה