כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    מ*כל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עוד גלריות (0)

    איך לפעמים

    58 תמונות

    תגובות (18)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/2/10 09:39:

    שימחת אותי :-))

    היתה לי ילדות נקיה מפיח, מאוד ירוקה

     

    הכרת את אחי?

    בתקופה שהכרת אותי הוא לא גר בארץ, אבל כשחזר, הוא גר בשנקין. אולי פגשת אותו.

      25/2/10 01:22:

    כמה מותק זה

     מכשיל לי את הנשימה

    התום המוחלט הזה 

      24/2/10 07:37:

    שאלות ראויות ביותר.

     

    בתמונה הזו יש את התמימות של ילדותי (אני ואחי)

    עם התמימות של התקופה (לפני 67')

    עם התמימות של העיר (פרדסים רחבי ידיים שנעלמו מזמן)

     

    הרבה קרה מאז..

      18/2/10 18:03:

    צטט: מ*כל 2009-12-10 09:18:36

    צטט: לאנדרוס 2009-12-10 05:39:48


    תמונות מאוד יפות ומעניינות שגורמות לחשוב.

     

     תודה :-)

    רוצה לשתף במחשבות?

     

     


    מה נשאר לנו בסופו של דבר מעצמנו? ממי שהיינו? מהי תמימות ומה היתה מטרתה?

    מה אנחנו רואים בילדים שהיינו? אילו דמויות השפיעו עלינו ובאיזו דרך?

     הנופים שהשתנו, וכו'

      11/12/09 14:02:

    צטט: מ*כל 2009-12-11 08:53:59

    שרון יקרה שלי, התרגשתי מזה שהתרגשת :-)

    בשביל להשלים את התמונה, אוסיף שעמד וצילם אותנו איש נחמד עם רעמה שחורה ושפם ג'ינג'י, ולידו אשתו הבלונדינית, האופטימית הנצחית,

    ועשינו הליכה רגלית ברחובות הבתולית, שופעת הפרדסים והחורשות והשדות הרחבים (שנעקרו מאז, וכוסו, ברבי קומות כעורים ובשכונות סתמיות יותר או פחות).

    והילד המתוק שעומד לידי, ישב לידי אתמול, על ספסל בשמש, באמצע יום באמצע צומת סואנת תל אביבית, ודיברנו, כהרגלנו על שטויות קטנות שמצחיקות אותנו ועל חיים ומוות מצד שני. ושתקנו בנוחות של שתי נעלי בית ותיקות, שרגילות לצעוד זו ליד זו בטוב וברע, והלכנו כל אחד לדרכו.

     

     

    רעמה שחורה, שפם ג'ינג'י ולידו אשתו הבלונדינית?

    נשמע צבעוני (-:

      11/12/09 09:33:

    צבעים של חורף בשנות ה-60 :-)

    חייבת להוסיף שאין לי געגוע לגיל ההוא (שמחתי להפוך לאישה...), אבל יש לי געגוע לפשטות והתמימות של התקופה.

      11/12/09 09:15:

    הצבעים.. הצבעים האלה.

    אלה הגוונים הדהויים של הנוסטלגיה והגעגוע.

    מקסים. 

      11/12/09 08:53:

    שרון יקרה שלי, התרגשתי מזה שהתרגשת :-)

    בשביל להשלים את התמונה, אוסיף שעמד וצילם אותנו איש נחמד עם רעמה שחורה ושפם ג'ינג'י, ולידו אשתו הבלונדינית, האופטימית הנצחית,

    ועשינו הליכה רגלית ברחובות הבתולית, שופעת הפרדסים והחורשות והשדות הרחבים (שנעקרו מאז, וכוסו, ברבי קומות כעורים ובשכונות סתמיות יותר או פחות).

    והילד המתוק שעומד לידי, ישב לידי אתמול, על ספסל בשמש, באמצע יום באמצע צומת סואנת תל אביבית, ודיברנו, כהרגלנו על שטויות קטנות שמצחיקות אותנו ועל חיים ומוות מצד שני. ושתקנו בנוחות של שתי נעלי בית ותיקות, שרגילות לצעוד זו ליד זו בטוב וברע, והלכנו כל אחד לדרכו.

     

      11/12/09 08:34:

    תשמעי, אולי אני רגישה היום, אבל התמונה הזו גרמה לי לבכות...

    משהו בפרצוף הזה המצחיק שאת עושה והעמידה הזו עם השמלה ואחיך (?) מרגש מאוד,

    באמת עידן התמימות.

      10/12/09 09:18:

    צטט: לאנדרוס 2009-12-10 05:39:48


    תמונות מאוד יפות ומעניינות שגורמות לחשוב.

     

     תודה :-)

    רוצה לשתף במחשבות?

      10/12/09 05:40:

    *יפות
      10/12/09 05:39:

    תמונות מאוד יםות ומעניינות שגורמות לחשוב.
      22/4/08 09:30:

    סוודר-שמלה. ואם אני זוכרת נכון, גם גרביונים לבנים ונעלי בובה.

    וכמובן תפוז ביד. והשביל בצד...

      21/4/08 21:10:

    תמונה מקסימה:)

    הסוודר הורוד הזה....הורס מגעגוע :-)

      1/4/08 10:23:
    התיבשנו ונעקרנו כולנו.
      1/4/08 09:04:

    איפה אתם היום

    ואיפה הפרדסים

      26/3/08 00:55:
    מפגרת, נו
      25/3/08 22:53:
    תגובה