אנטון, חבר יקר,
קשה לי לומר שאני "אוהבת" יצירה זו. הרגשות שהיא מעוררת
הם מעורבים. בתחילה, רגל הפטריה נותן תחושה כמו איזו נהייה
כלפי מעלה של של שילוח של טיל לחלל עם שובל העשן היוצא מפתח
הבערה. אבל כאשר עולים יותר למעלה מתחילה להתבהר הפטריה
הרעילה הזאת, אשר מצד אחד היא יפהפיה ומאידך תת המודע מעביר
את האינפורמציה הברורה על ההרס הבלתי נתפס ואז הרגשות מוליכים
אותך אל הדחיה והשנאה לעבודה אבל כשאתה מתרחק מעט ורואה את כל
המכלול פורצת מתוך הפטריה ההכרה שזה בעצם אות אזעקה וזעקה
בעת ובעונה אחת ואז המצפון מתאזן. כל זה נכון לראיה של העבודה המוקטנת.
לא מבטיחה שאחוש את אותם רגשות לכשאראה אותה בגודל טבעי. יכול
להיות שהבעטה תהיה כל כך גדולה שפשוט אברח!
מה שבטוח שהיא מרשימה מאוד!
תודה יקירי, תודה על העוצמה שאתה מצליח להעביר!
לאה HALINKA
צטט: adi c 2008-09-09 08:56:13
מרשים ודרמטי, הפטריה מהפנטת בצורתה, למרות שהיא חלק מדימוי הקשור להרס.רוצה להתקרב, לראות את הפרטים ואופן השימוש בפחם.
יפה מאוד,
עדי
תודה עדי,
אנטון
מרשים ודרמטי, הפטריה מהפנטת בצורתה, למרות שהיא חלק מדימוי הקשור להרס.
רוצה להתקרב, לראות את הפרטים ואופן השימוש בפחם.
יפה מאוד,
עדי
צטט: meer 2008-08-31 21:47:59
עבודה מרשימה מאד חזקה במסרים שהיא מעבירה. יוצרת תחושה של פחד ויראה מאלמנטים שבלתי ניתנים לשליטה ברגע שמחליטים להתעמת איתם.
ומה שמפחיד יותר שאנחנו יכולים להנות מהערך הפלסטי הפיסולי ובאותה מידה לחשוש ולפחד...
ההנאה וההרס אחד הוא?
תודה והערכה,
אנטון
סדרת ציורי טנאטוס מציגה נרטיבים ברמה של דוקומנטים מומשגים. הצבתם בחלל ובמרחב הגלריה מהווים סוג של דרמטיזציה כתחליף למקור. תחושת-החיים והנוכחות בזמן מאפשרים גישה ארכיון \"הזיכרון והשכחה\", מפעילים כוחות מועצמים לתודעת ההרס והתחייה ועל עצם פעולת המחשבה האנושית.
הדימויים שבריריים בני חלוף כמו החיים. השאלות שעמדו לפני הם על אופן הייצוג את שאינו ניתן לתיאור. התערוכה חוקרת את האמצעים של המדיום באופן קונספטואלי, דרכה מועברת חוויה חושנית בה הצופה, המשתתף מתהלך, עוצר, חש וחווה, מפעיל דמיון, מפענח ומפרש.
חקירת הנושאים התמטים הופכים לבעלי השפעה ומשמעות תוכנית, משנה את המושגים של הזמן והמרחב כמו: חיים ומוות, טבע ותרבות, החומרי והרוחני.
טכניקה: פחם
מידות: 250X125 ס\"מ