מדהים. מהלך בוננות.

יש כאן שני סוגים: האחד נע והשני סטטי

נראה שלבסוף בדרך כלשהי הם חוברים להוויה

אנטון ההתבוננות בעבודה מרשימה זו מציבה אותי בפני מספר שאלות, עוד לפני שאני נוגעת בהבט הפילוסופי שלה, וזו השאלה הטכנית, איך השגת את הבוהק הנותן את האפקט המתכתי הזה בפחם?.

על ידי הצבת התמונה לרוחב וההכפלה של הדמויות, המכפילות את עצמן כאילו עד אין סוף השגת את עומק המבט כאשר הדמיון מודרך על ידי ההכפלה וממשיך להכפיל את הדמויות עוד ועוד. להבט הפילוסופי אוכל להתיחס אחרי התבוננות נוספת

תודה אנטון, עבודה מרשימה כל כך!

לאה HALINKA 

צטט: תמושה 2008-12-12 19:43:30

........זה פשוט.......*

תודה יקירה... הכוכב זוהר....

אנטון

צטט: meer 2008-12-11 15:10:20

איך פספסתי את העבודה המרשימה הזו? ההכפלה מחזקת ומעצימה מאד את העבודה.

תודה יקירתי על תגובתך המאפשרת לעבודה קיום בזיכרון הקולקטיבי....

אנטון

צטט: גלית בחוף 2008-12-11 13:37:32

מרשים ביותר.

 

הגלריה כולה מיוחדת.

תודה גלית, שמחתי לביקורך...

בהערכה,

אנטון

מרשים ביותר.

הגלריה כולה מיוחדת.

צטט: decadry 2008-09-02 22:35:37

הציורים שלך נורא נורא יפים.

 

והפחם במיוחד. 

תודה,

בהערכה,

אנטון

הציורים שלך נורא נורא יפים.

והפחם במיוחד. 

צטט: אסנת אמנית,מעצבת. 2008-06-30 17:53:36

כיף בגלריה שלך,

אוהבת את עבודותיך,עצמתיות ומאתגרות

 

אסנת היקרה,

תודה על הביקור והפרגון,

בהערכה,

אנטון

כיף בגלריה שלך,

אוהבת את עבודותיך,עצמתיות ומאתגרות

צטט: דוכסית1 2008-06-17 11:16:45

אחרי שהצלחתי להבין את הפואנטה במה שכתבת (אשמתי- לא מתעמקת מספיק במילים גבוהות, אותן מילים שלפעמים פשוט אין להן תחליף, כך אני לומדת שוב ושוב), הבנתי את התמונה. בלי לנתח, אהבתי אותה ואת מה שכתבת. היום, היום אנו חיים במה שאני מכנה "תרבות הכלום". הערכים שלנו השתנו מאוד. היום הכל זז וחולף ומשתנה ולא משנה, מה שהיה חשוב אתמול נראה חסר טעם היום.

תודה דנה,

על הקריאה, על ההתבוננות והעמקה,

על תגובתך ועמדתך.

מזמן חצינו את הגשר אל הלא כלום,

מזמן אין לנו את המחר... כי האתמול לא קיים...

לכן נמשיך להיאחז ברגעי היום ללא תקוות וציפיות...

אנטון

צטט: flyart 2008-06-12 00:13:35

אנחנו עשויים, חיים, קיימים, גוררים, מובלים ומתנהלים - מסך כל הזיכרון.

האדם, בעצמו, בהוויתו - הוא הזכרון. לכן כשהזכרון מת - מת האדם.

וגם להיפך.

והעבודה הזו, בהחלט משובחת.*

 

תודה על תגובתך,

כל זמן שהאדם קיים, המוות לא קיים

וכשהמוות קיים, האדם לא קיים

אז מה פחד המוות הוא?

אנטון

 

 

אנחנו עשויים, חיים, קיימים, גוררים, מובלים ומתנהלים - מסך כל הזיכרון.

האדם, בעצמו, בהוויתו - הוא הזכרון. לכן כשהזכרון מת - מת האדם.

וגם להיפך.

והעבודה הזו, בהחלט משובחת.*

תודה הדר

אנטון

מרשים

מעורר מחשבה

עבודה מצויינת

יישר כח                     הדר

יופי של הקשרים והבחנות

תודה יקירתי