איכשהו בזמנים קשים, אנו נאחזים במקורות(של היהדות)
המקרה של גולדווסר ורגב
החזיר אותי לתבוסה של מלחמה רחוקה בתולדות העם היהודי,
והיא המלחמה בגלבוע שם שאול ויהונתן מתים לקראת סוף הלחימה
וקינת דויד: "אל תגידו בגת ,אל תבשרו בחוצות אשקלון,
פן תשמחנה בנות פלישתים פן תעלוזנה בנות הערלים
ברגעים אלו משודר טקס הקבורה של אהוד גולדווסר
ועכשיו דומיה לפני טקס הקבורה .
מילות הקדיש בארמית כמו מנטרה משככות מעט את הכאב
ולו מתוך הידיעה שכולנו חולקים בהן