ואני כבר רציתי להגיד מזל טוב ותתחדש... אבל איזה מתיקות של דבר. הוא פשוט מזכיר לבנאדם כמה רוך וחמלה יכולות להמצא בו. תמימות וילדיות כובשות כל כך!

אולי את צודקת, אבל לפחות בינתיים - שניהם סבלו, כל אחד בדרכו.

ולי כבר נמאס לנקות ולאוורר.

בכל מקרה, נראה לי שהסביבה המקורית שלו היא טבעית ומתאימה לו יותר. מיד כשהבאתי אותו לשם הוא השתלב בביתו הישן-חדש בטבעיות, מה שגרם לי להרגיש יותר טוב עם ההחלטה.

אולי מתישהו באמת ננסה עם חתול אחר.

אני מבינה למה אתה מתכוון.

זו לא התאכזרות, זה ענין של זמן וסבלנות.

הכל מקורו בשמירה על טריטוריה. ברגע

שה"איום" הזה חולף הם היו הופכים להיות

החברים הכי טובים. מנסיון! :))

אולי עם הגור הבא....

בגדול - כי הוא ומיקה ממש לא הסתדרו, והרגשתי שזו התאכזרות לשניהם.

(יש עוד פרטים, שקשורים להשפעת המצב הזה על "משמעת השירותים" שלו, נקרא לזה... אבל לא נרחיב).

למה החזרת???

הוא מדהים!
הלואי ויכולתי :))

יש לי מצבור כאן בחוץ ...

עכשיו את אומרת? אחרי שכבר החזרתי אותו לבעליו?

(אם את רוצה - את עדיין יכולה לאמץ אותו. אני אתן לך את הטלפון שלה).

אני יודעת שזה יכול לעצבן...

בגלל התמונות שלך כל כך בא לי גור :)))