קומפוזיציה נפלאההכמעט שחור של הרקע מנבאעל איום שכבר מומש ,וזה לפי הכיתוב,

אינני יודע מה משמעות הריחוק והניתוק,יכול להיות ניתוק פיזי,אם כי הבעת פניה מיוסרת ומנוכרת,

הוילון העוטף אותה, שלא לומר כמעט חונק אותה, מעבר לזה שהוא משמש לה  מסתור, את האותיות איננו מצליח למחוק,

ובמקום מסוים, האותיות בולטות על הקיר,הרקע השחור  והפתח בוילון מנקזים את תשומת ליבנו, לפני האשה שהן מטושטשות במקצת ,אבל הסבל ניבט מהם בהדגשה, הרבה רגש הושקע בתמונה הזאת, והיות ויש קשר בין האמנית

לבין הדמות המצוירת, אינני יודע סבלה של מי יותר גדול, והסבל המשתקף מעיני האם אולי הוא כראי המחזיר כרפלקטור את סבל הבת

ומיד הגדלתי את התמונה

בהגדלה - התמונה נראית אחרת. משיחות הצבע -

מותאמות לכתוב. דרושות 'משיחות' רבות

על מנת ללכת רחוק כל-כך עם פנים גלויים כל-כך

ועם זאת להישאר קרוב...

חג שמח טובה, צבע השרב

כמה אופי הבאת עימך בעבודה הזו,

אשרייך.

מירה

כמה רחוק הלכת?

בתערוכה "חלון פתוח" של יוקו אונו בגלריה שבאום אל פחם,

כתבה בעפרון על קיר הגלריה האטומה, התבוננו למרחק של קילומטרים תראו, תגלו...

בגלריה ראיתי רק את הקיר ואת הקונספט, במרחק של שנים הגדלתי את המרחק...

אנטון