תודה.

אכן הסידרה הזו היא סוג של הפתעה. אני כל הזמן בתהליך. אני לא מקטלג את היצירה שלי לאופן אחד ויחיד.

אני חושב שאף פעם לא אהיה בעל סגנון אחד... אני אוהב שינויים וחידושים.

אני קודם חושב על תמה חברתית רגשית ואז כבר הכל בא - דיי בקלות..

כמו כתיבת שירה.. :)

יש משהו מענין ויפה בהתעסקות שלך

אתה משתמש בדימויים מתוך עולם האמנות:

מסגרות של בדים, צבע, חומרים ציוריים שונים,

החומרים המסורתיים של הציור,

ואתה הולך ו"משבש" את כל המהלך.

כאילו שאתה לא יודע מה עושים עם כל החומרים האלה,

אתה ממציא לא את הגלגל מחדש, אלא גלגל חדש.

הכל מאד רענן, לא עייף, המון חופש.

אתה משחק לך עם החומרים, בלי המתח להוציא משהו מוכר

ידוע, אתה רוצה להפתיע את עצמך.

אתה באמת בודק את החומרים האלה.