ואווו. את מוכשרת את.

גלי

* אהבתי מאד.נראה לי גאוני.

:))

צטט: ariadne 2008-12-18 15:41:15

שמת לב ליטל כמה בצילום העין שקועה בתוך ארובת העין ועל כן היא כהה לעומת הציור, בו העין יוצאת ממש החוצה והיא למעשה מרכז התמונה. קלטתי את העין הזו עוד לפני שהבאת את הצילום. זו עין של אמן!! ישר רואים.

ויש המון אוטופורטרייטים של ציירים שציירו את עצמם עם העין ככה, את בוודאי יודעת. זו העין שבוחנת הכול ומחמירה במיוחד עם הצייר.*

מענין, דווקא לא שמתי לב. תודה על האבחנה.

שמת לב ליטל כמה בצילום העין שקועה בתוך ארובת העין ועל כן היא כהה לעומת הציור, בו העין יוצאת ממש החוצה והיא למעשה מרכז התמונה. קלטתי את העין הזו עוד לפני שהבאת את הצילום. זו עין של אמן!! ישר רואים.

ויש המון אוטופורטרייטים של ציירים שציירו את עצמם עם העין ככה, את בוודאי יודעת. זו העין שבוחנת הכול ומחמירה במיוחד עם הצייר.*

מעולות שתיהן.

החלק התחתון מעביר מסר מצויין בצילום והחלק העליון (הראש) מעביר מסר משובח בציור.

צטט: zehoo 2008-12-09 19:08:33

אני מסתכלת עליה כבר הרבה זמן. איך אוטו-פורטרט יכול להיות ככה, מחוץ לציור לגמרי, והרי אני מסתכלת בציור (עושה חשק נורא להסתכל במקור). זה מבט חשדני, נדבק, כמעט נוטר, והעיוות המסוים בצד הימני של הפנים, בעין ובעצם הלחי שתחתיה, עושה את התנועה לתוקפנית ממש. עבודת המכחול רב-שכבתית, כמעט סותמת, כל מִשבר-אור נהיה צלקת, וריד בולט, מכה. השיער מהודק, אולי שמנוני, לא מחמיא בכוונה.  אנקול הסורגים למעלה מימין מוסיף למבט המרוחק, הקשה. גם השמים משמאל לא נותנים ממש מנוחה למבט (ניסיתי לנוח שם, וגם משם גורשתי). זה ציור "לא נכון" טכנית, ובכל זאת הוא בשמן, מה שמספר שהוא נעשה בשעות ארוכות, בנגיעות קטנות, משמע הוא לא מתאר מצב רוח רגעי אלא תעודת זהות. הוא "לא נכון" במידה כזאת שאי-אפשר לחשוב שהשגיאות מודעות לגמרי, מצד אחד, אבל גם לא בהיסח הדעת; חיפשת משהו, והוא מצא אותך.

איזה יפה ומדויק כתבת. האמת היא שבחיים לא נאבקתי ככה בציור. כבר כמעט חצי שנה שאני מייצרת בו עיוותים ומתקנת אותם. מוסיפה צבעים זרים ומעדנת אותם. ובכל פעם בה אני עוצרת זה נראה לי עדין מדי או גס מדי, כואב מדי או נחמד מדי.

עחח  

אני מסתכלת עליה כבר הרבה זמן. איך אוטו-פורטרט יכול להיות ככה, מחוץ לציור לגמרי, והרי אני מסתכלת בציור (עושה חשק נורא להסתכל במקור). זה מבט חשדני, נדבק, כמעט נוטר, והעיוות המסוים בצד הימני של הפנים, בעין ובעצם הלחי שתחתיה, עושה את התנועה לתוקפנית ממש. עבודת המכחול רב-שכבתית, כמעט סותמת, כל מִשבר-אור נהיה צלקת, וריד בולט, מכה. השיער מהודק, אולי שמנוני, לא מחמיא בכוונה.  אנקול הסורגים למעלה מימין מוסיף למבט המרוחק, הקשה. גם השמים משמאל לא נותנים ממש מנוחה למבט (ניסיתי לנוח שם, וגם משם גורשתי). זה ציור "לא נכון" טכנית, ובכל זאת הוא בשמן, מה שמספר שהוא נעשה בשעות ארוכות, בנגיעות קטנות, משמע הוא לא מתאר מצב רוח רגעי אלא תעודת זהות. הוא "לא נכון" במידה כזאת שאי-אפשר לחשוב שהשגיאות מודעות לגמרי, מצד אחד, אבל גם לא בהיסח הדעת; חיפשת משהו, והוא מצא אותך.