ספרי לה עליו

איך הוא היה

מה הוא היה

שנה טובה עידית,

תודה על תגובתך אצלי,

שנה טובה ומאושרת לך ולכל משפחתך, שנת אהבה והתפתחות, שנה של יצירה ושיתוף...

שי

כמה מתיקות ועדנה,

והיד שלך שעוטפת ומגוננת, חשים אותה מעבר לתמונה...

בורכת.

איך פתאום גיליתי את התמונה הזו, הנפלאה!! והעיניים שלך, והעיניים שלה... וכיווני המבטים שיוצרים תנועה, מעגל שלם של חיים. הרוויחה סבתא שופרא-דשופרא הקטנה

 עם חיוך ופירכון ואהבה ואנושיות

כל פעם כשאני רואה תמונה כזו של ילדים

קטניםאני מבין את המשמעות של אחריות

החיים בהקשרלנו המבוגרים, מה אנחנו

צריכים לעשות ואיך על מנתשהילדים הקטנים

הללו מכל העמים יוכלו לחיות עםעתיד בטוח ושלו

כשהם מתבגרים וממשים את החיים.

יואב

איזו נינה מתוקה :))

העיקר שזכתה בסבתא נהדרת :)

איך זה שהחמצתי את מועד פירסום התמונה?

רק כך באקראי, כשעברתי בסביבה.

מה? שאביע דעתי בקול רם?

על הקטנה ועל סבתה?

אין לי מילים.  קורה...

אפשר שלא לככב.??? 

איזה נינה מתוקה!

וגם הסבתא נחמדה

אל תהיי בטוחה כל כך, אני מציע...

אני, למשל, כלל וכלל לא בטוח.

אני מצטרף לעיין מים - חמודים, המצולמים...

עצובה איתך על המתים/אביך ושמחה איתך על החיים/אתן וסביבכן.

כפות הידיים גדלו שם למישהי... שלא לדבר על ההתאמה בפסים.

בשורה תחתונה- מתוקות אתן יחד.